סיפר הרב יוסף אליהו שליט"א, בנו של הרב זצוק"ל: הפסוק (תהלים נא יב) אומר: "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים; וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי". הרב זצ"ל היה מתפלל בכל הלב ממש, בחינת "לעובדו בכל לבבכם". להבין את כוונתו של הרב בתפילה נספר מעשה שקרה במלחמת המפרץ, בזמן שסאדם חוסין שר"י שלח טילים לעבר ישראל. הזמן הוא ערב שבת קודש, ואנחנו עומדים בתפילה. באמצע תפילת לחש נשמעה אזעקה שקוראת לאנשים להיכנס לחדרים האטומים.
הקהל הסתכל על מרן הרב זצ"ל, לראות מה יעשה. ואולם הרב היה שקוע בתפילתו, לא נע ולא זע. ראה כך שליח הציבור, וגם הוא לא הפסיק את התפילה. ראו כך המתפללים, סמכו על הרב ואמרו בלבם: אם הרב לא זז ממקומו, בוודאי אין מה לחשוש.
אחרי התפילה ליוו המתפללים את הרב לביתו, כדרכם, והיה הרחוב ריק מאנשים. שאל הרב את מלוויו למה אין אנשים ברחובות, והשיבו לו שהייתה אזעקה באמצע תפילת לחש ואנשים מסתגרים בביתם. התפלא הרב ושאל: למה לא אמרתם לי?
