מספר
הרב משה ברכה, צלם השיעור "קול צופייך": אני מתפלל קבוע בבית הכנסת של
הרב זצ"ל והייתי רואה את סדר היום העמוס שלו מאחרי התפילה ועד שעות הערב
המאוחרות. הייתי רואה את התורים הארוכים של האנשים המבקשים להיכנס אליו ואת
הדפים עם מאות השאלות שהרב היה מקבל ועונה עליהן כל שבוע.
כשהרב אליהו הגיע לבר המצווה של הבן שלי, אמר לי העוזר שלו משה בואנוס ז"ל
כי הרב ממהר ויש לו אירועים נוספים באותו ערב, על כן אמרתי לרב מיד כשנכנס שיברך
ולא יתעכב. אבל מרן הרב זצוק"ל ידע כי הבן שלי מחכה בכיליון עיניים לכך
שהרב ישמע אותו, ולכן אמר: אני אדבר אחרי שהבן שלך ידרוש את הדרשה שלו. הוא חיכה
לשמוע את הדרשה של הבן, ובדבריו אחר כך התייחס לדבריו. קשה לתאר עד כמה הוא שימח
אותנו במחווה הזאת.
לאנשים שלא מכירים את סדר היום של הרב
זה יכול אולי להיראות טבעי וסביר שהרב מתעכב לשמוע דרשה של נער בן 13. אבל כמי
שמכירים את הרב ויודעים כמה כל דקה בסדר היום שלו חשובה, הבנו כמה חשוב לו לשמח
בר מצווה, ולא רק להגיע ולצאת ידי חובה.
