כשהבת שלי הייתה חולה, הרב זצ"ל היה מתפלל לרפואתה. צריך
להבין שכאשר הרב היה מאושפז בטיפול נמרץ בבית-חולים, מצבו היה לפעמים כל כך קשה
עד כדי כך שהרופאים היו מתפלאים על כך שהוא לא מתאונן על מצבו ועל כאביו. אולי
כי הוא היה עסוק בלנסות לרפא את כאבם של אחרים. כמונו, למשל.
בוקר אחד התקשרה אלינו הרבנית שתחיה כבר בשעה 08:00 ושאלה מה שלום הבת שלנו.
היא סיפרה שהרב בבית-החולים שאל לשלומה של הבת. אמרנו לה שהרב לא יטריד עצמו
בנו, כי הוא צריך ישועות לעצמו. הרבנית סיפרה לנו שבכל יום הרב מתפלל על הבת
שלנו, גם כשהוא-בבית החולים. זה ממש הדהים אותנו. איך אדם כל כך סובל ועדיין
חושב על צערם של אחרים.
בכל מקרה, הבנתי שביום הזה יקרה משהו מיוחד, וחיכיתי לראות מה ילד יום.
ובאמת, באותו היום הבת שלנו עשתה בדיקת MRI, וכבר בשעה 11:00 היא קיבלה תשובה
ששימחה אותנו מאוד. מייד אשתי הלכה לבשר לרבנית על התוצאה החיובית, שתבשר לרב
שיש ישועות, שיש שכר לפעולתו.
(ר' עזרא ברנע, חזן בית-הכנסת "היכל יעקב")
