סיפר הרב אריאל אדרי, רב שכונת הר חומה בירושלים: בא' בניסן
תשנ"ג סיימו הרב אברהם שפירא זצ"ל, רב אברום, והרב אליהו זצ"ל את
כהונתם ברבנות הראשית לישראל. הרב אברום לא היה אדם של מסיבות, הוא רק אמר
"ברוך שפטרנו" ושמח לחזור לישיבה, אבל החסידים של הרב אליהו זצ"ל
ארגנו לו בבית הכנסת שלו מסיבה עם תזמורת. הגיעו לשם הרבה אדמו"רים, ביניהם
גם הרב בקשי דורון שהחליף את הרב זצ"ל ברבנות, והגיע גם הרב אברום. הוא עלה
ואמר בהתרגשות: איך אני אפרד ממך? אני אפרד ממך, אחי? אבל לא "אחי"
כמו שאומרים היום, אלא התכוון לכך ממש. כך, כולו בדמעות. וזה היה מיוחד, כי רב
אברום לא כל כך קשר קשרים עם אנשים. אז ראיתי מה עושה האחריות לשני הרבנים
הגדולים האלה, למרות שהיו ביניהם הבדלים. רב אברום היה מקל והרב אליהו היה
מחמיר. היה ביניהם ויכוח גדול בענייני כשרות למשל. אבל זה היה בפרטים. במהות הוא
אמר: איך אפרד ממך, אחי? אני לא יכול לשכוח את הדבר הזה, הקשר המהותי ביותר היה
מופלא.
