הכלל
ההלכתי הוא שאין מתפללים על מעשה ניסים (ברכות ס ע"א), אבל ניסים מתרחשים.
על פי זה נבין את הסיפור הבא.
פעם בא אל מרן הרב אליהו
יהודי שהיה נשוי 12 שנים ולא זכה לילדים. הוא ואשתו עברו טיפולי פוריות, אך ללא
הועיל. במכון פוע"ה אמרו לו כי אם הוא מעוניין בילדים, עליו להתחיל לחשוב
על פתרון האימוץ. הסיכוי שהם יזכו להביא ילדים לעולם הולך וקטן ואין סומכים על
הנס.
בצר לו הגיע אותו אדם לרב אליהו זצ"ל כדי לתנות
צערו, ואמר לו כי הוא התחיל לחשוב על אימוץ. ענה הרב ואמר: לחשוב על אימוץ אתה
יכול, אבל לטפל בפוריות אתה צריך. האיש לא כל כך הבין למה הוא צריך ללכת בשני
המסלולים, הרי אמרו לו שאין סיכוי. והטיפולים קשים וגם עולים סכום לא מבוטל.
אבל האיש שמע מה שאמר לו הרב, ועשה עוד טיפול אחד, והפלא
ופלא, אחרי כל כך הרבה טיפולים ואחרי שכבר נואשו, הטיפול הזה עלה יפה. בשעה טובה
אשתו התעברה, השלימה את ההריון בבריאות והם זכו ונולדה להם בת.
