התחתנו בשעה טובה, וכמו כל זוג צעיר ונרגש חיכינו לרגע שנחבוק בן
או בת. אבל עברו חודש וחודשיים, שנה ושנתיים, ועוד שנה, וכך ארבע שנים וחצי,
והיריון אין. בצר לנו פנינו אל הרב זצ"ל, ובאותו ערב ממש אשתי נפקדה.
אחרי הלידה הזאת, שוב המְתנה ארוכה, ושוב הגענו לרב. והנה הנס חזר על עצמו,
הרב מברך ואשתי נפקדת באותו היום. בפעם השלישית, כאשר ציפינו להיריון שלישי,
הגענו אל הרב והוא השיב לנו: אין צורך. לא ממש הבנו מדוע הרב אומר שאין צורך.
האם ייתכן שהוא רומז שיש בעיה? אבל לא עבר זמן רב והתבררה לנו הסיבה לתשובה הזאת
של הרב. מתברר שכאשר הגענו אל הרב, אשתי כבר הייתה בהיריון, אז לא היה צורך
בברכתו…
