הסיפור הזה של שלום כהן הוא לא סיפור חד-פעמי. יש סיפורים כאלה
בספרים הקודמים, וגם היום אנו שומעים סיפורים כאלה לרוב. אחד מהם מספר ר' עזרא
ברנע, החזן בבית-הכנסת של הרב אליהו זצ"ל.
באחד הימים נכדנו חש ברע, ואביו לקח אותו לחדר מיון. שם אמרו שיש לנתח אותו
מייד, וקראו כבר למנתח ולרופא נוסף שיבדקו אותו. בדקו גם הם ואמרו שצריך ניתוח
דחוף.
חתני התקשר אלי בבקשה שאשאל את הרב זצ"ל מה לעשות. תשובת הרב הייתה כי
אין צורך בניתוח. הילד יצא מייד בריא מבית-החולים. ירדתי מהמשרד ותוך דקות הייתי
בבית-החולים, שם אני רואה את הנכד רץ ומשחק במסדרון. כשראה אותי הנכד הוא אמר
לי: שלחו אותנו הביתה.
לא הבנתי איך זה קרה. הרי לפני שעה אמרו שלושה רופאים בכירים שצריך ניתוח
דחוף, ואחרי שעה הם אומרים שאין כלום ומשחררים הביתה? מדוע לא משאירים את הילד
לביקורת?
נכנסתי לחדר הרופאים ושאלתי את חתני מה קרה, והוא אמר לי את מה ששיערתי. ממש
באותן דקות שבהן דיברתי עם הרב, הרופאים בדקו פעם נוספת את הילד והתפלאו לראות
שהילד בריא לחלוטין.
(ר' עזרא ברנע, חזן בית-הכנסת "היכל יעקב")
