סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק שישי

איש אלוקים קדוש הוא

היום אמונה-מזל היא בת 14. היא צדיקה, ענווה, טובת לב ומודעת היטב היטב לתפקידה בעולם. כשנפטר הרב, לדאבון לבנו, אמרה לי אמונה-מזל: "אמא, אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות". "נכון", אמרתי לה, "הרב כבר אמר לך ביום שנולדת שזהו תפקידך בעולם". 

על מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל שמעתי, אבל לא נהגתי להתייעץ
עמו ואף לא פגשתי אותו מימי. אני שייך לציבור הליטאי בבני-ברק, משמש כראש כולל
ועסוק רוב הזמן עם התלמידים העוסקים בתורה ובעבודה.
 
לפני שנתיים זכינו להיריון, ובאחת הבדיקות נמצא נתון מחשיד, שמא העובר יצא בעל
מום גדול. הרופאים כדרכם הודיעו לנו על החשדות, ואמרו לנו שבגלל הגיל של אשתי
השכיחות גדולה וכו', הכול בכדי להסיר מהם אחריות ותביעות עתידיות.
 
זהירות היתר שלהם הכניסה אותי לפחד גדול. הלכתי לכמה וכמה רבנים שיברכו את
אשתי ואת הוולד, וכולם ברכו אותה ואמרו שאין לי ממה לחשוש, אבל החשש בלבי הלך
וגדל, עד שהוא לא נתן לי לישון וטרד את מנוחתי, גם מבחינה מעשית וגם מבחינה
אמונית, לא היה לי מרגוע.
 
לילה אחד התפללתי אל ה' יתברך ואמרתי לו, כמעט דרשתי, שייתן לי סימן שהילד
בריא ושלם ואין לו כלום. כל כך בכיתי באותו לילה ושפכתי את נפשי לפני ה' עד שממש
כלו כוחותיי. והנה בבוקר אני יוצא לכולל שבו אני מלמד, ובדרכי רואה חנות ספרים
שעורכת ספרים במבצע למכירה ובהם הספר "אביהם של ישראל" על מרן
הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל. לבי משך אותי אל הספר וקניתי אותו.
בהזדמנות הראשונה פתחתי את הספר והנה לפני הסיפור הבא:
 
על אמונה ומזל
 
בחודש החמישי להריוני גיליתי שיש בעיה עם העובר. הרופאים בניו-יורק, שם גרתי
אז, בדקו אותי ונתנו לי מכתב הפניה לבית החולים להפיל, לא עלינו, את העובר. מיד
התקשרתי לרב זצ"ל וסיפרתי לו את גזרת הרופאים. הרב ביקש שלושה ימים עד
שיחזיר לי תשובה. כעבור שלושה ימים בישר לי הרב שהעובר בריא ושלם, ועלי להמשיך
את ההיריון והילד הזה יביא לנו הרבה מזל טוב.
 
בשעה טובה ומוצלחת נולדה לנו בת בריאה ושלמה. מבית החולים במנהטן צלצלתי לבשר
לרב על ברכתו שהתקיימה. שאלתי את הרב האם אפשר לקרוא לילדה תהילה, כשבח והלל
לבורא עולם, אך הרב ענה לי: "מה פתאום? לילדה הזאת יש שם ותפקיד. תקראי לה
אמונה ותוסיפי לה את השם מזל, והיא תביא לכם הרבה ברכה ומזל טוב". וכך
עשינו.
 
היום אמונה-מזל היא בת 14. היא צדיקה, ענווה, טובת לב ומודעת היטב היטב
לתפקידה בעולם. כשנפטר הרב, לדאבון לבנו, אמרה לי אמונה-מזל: "אמא, אני
יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות". "נכון", אמרתי לה, "הרב
כבר אמר לך ביום שנולדת שזהו תפקידך בעולם".
 
ממש נדהמתי, כיוון שהסיפור הזה הוא בדיוק הסיפור שלי. חשבתי אולי הספר מלא
בסיפורים כאלה וחיפשתי בספר וראיתי שאין הרבה סיפורים כאלה בספרים של הרב אליהו.
זה אולי סיפור בודד, או אחד בין הבודדים. הבנתי שתפילתי נתקיימה והקב"ה
החליט לענות לי דרך הספר של הרב אליהו.
 
הרמתי עיניים ואמרתי: "תודה רבה, אבא. תודה". נרגעתי והגעתי לכולל
שאני מלמד בו שמח ומאיר פנים. האברכים בכולל, שידעו את צרתי, לא הבינו מה הביא
אותי לידי כך. לא סיפרתי להם, זה היה כל כך קדוש בשבילי, שנראה לי חילול הקודש
לספר על התפילה ועל התשובה משמים.
 
בו ביום קניתי את כל חמשת הספרים "אביהם של ישראל", קראתי את כולם
ונתתי גם לבני לקרוא. הבנתי יותר ויותר איזה אדם גדול היה בישראל. קניתי את כל
ספרי ההלכה שלו, אע"פ שאני מעדות אשכנז, כיוון שראיתי כי בספרים שלו הוא
פוסק גם לאשכנזים. ומאז אני מזכיר אותו בשיעורים שלי כל פעם שאפשר.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

סיפרה הרבנית רחלי בזק, נכדת הרב: להיכנס לבית של סבא וסבתא היה כאילו נכנסים להיכל קודש מלא אהבה בדיוק ברגע שבו מוציאים את ספר התורה. תחושה של הוד והדר בנפש. לא משנה באיזה גיל הייתי,...
ביום מסוים מדינת ישראל קיבלה על מגש של כסף מידע מודיעיני מדויק מאוד והחליטה שצריך לפעול. הצוות שלי ואני היינו אמורים לבצע את אותה פעולה. בנינו כל מיני מודלים ותרחישים לפעולה, וכשהכול היה מוכן באתי...
שעה קלה לאחר שהלכו הרופאים הגיע אלי הרב, מלווה ברב זעפרני. הרב היה לבוש בגלימתו ואמר לי: אני נוסע עכשיו לארצות-הברית לביקור קצר, אבל דע לך שכאשר אחזור אתה תהיה בריא לגמרי. חשבתי לעצמי שהרי...
טליה ויוסף שושן, המכונה "יוסף הרקדן", גרים בדירה סמוכה לדירה שהתגורר בה מרן הרב אליהו זצוק"ל. לימים הפך יוסף לנהגו של מרן הרב זצוק"ל, ואחר כך לנהגה של הרבנית שתחיה. טליה מספרת כי המעבר למגורים...
הבדיקות הנוספות אישרו את החשד שהיה לרופאים, כי שני העוברים נושאים מחלות רבות ומסוכנות ויש הכרח להפיל את שניהם מיד. אמי חזרה הביתה כשהיא בוכה מרוב צער. אבי רץ שוב לרב אליהו, לבקש ממנו עצה...
סיפר הרב משה אמינוב, מורה בתלמוד תורה קריות: באחד מימי שני החלטתי להגיע לשיעורו הקבוע של הרב זצ"ל בבית הכנסת כדי לשאול את הרב שאלה. לתומי חשבתי שכאשר יסתיים השיעור, פשוט אגש אליו ואשאל את...