איש אשר רוח אלוקים בו

סיפר
ניסים אשכנזי אלעזר: לאבי היה מפעל בטורקיה בשותפות עם טורקים גויים. כיוון
שהמפעל היה כושל והם ידעו הפסדים, הגויים רצו להיפטר מהמפעל וניסו למכור לאבי
באיומים את החלק שלהם. אבי אמר להם חד משמעית שהוא לא קונה, אבל האיומים הלכו
וגברו.

באותה תקופה למדתי במכון מאיר ואבי התייעץ איתי.
הבנתי שבעניין כזה גדול, חשוב להתייעץ עם הרב זצ"ל, אבל כיוון שזה היה
במוצאי כיפור, לא הצלחתי להיכנס לרב. למחרת בבוקר הייתה פגישה מסכמת עם כל
הגויים, והיינו במתח מה יקרה בפגישה הזאת.

במהלך הלילה קשה
היה לנו לעצום עין, ולמחרת עם שחר הגעתי לתפילת ותיקין להתייעץ עם הרב. בבוקר
הרב שמע את הסיפור, ולתדהמתי הוא השיב: תגיד לאביך שיקנה את המפעל כולו והוא
יצליח.

אבי לא מניח תפילין, לא שומר שבת, אבל אמונת חכמים
של יהודי יש לו. וכך, למרות מה שהחליט קודם לכן, הוא נכנס לפגישה ואמר לשותפים
שהוא קונה את המפעל כולו. ההלם שלהם היה מוחלט, והם שמחו למכור לו. מדובר בחברה
שמייצרת פלסטרים שעוטפים בקבוקים לשתייה קלה. בחודש הראשון אחרי שאבי קנה את
המפעל הוא התחיל לראות ברכה והגיע ל-200 עסקאות. חודש לאחר מכן 300, חודש אחר כך
400 והמפעל החל לייצר רווחים במקום הפסדים, וחודש אחר כך אבי הגיע לארץ ואמר שיש
פה נס. הוא חייב לראות את הרב שנתן את העצה לקנות את המפעל הכושל. הבאתי את אבי
אל הרב והוא נכנס, התכופף ונישק את יד הרב. זה היה בשבילי פלא אחד יותר מדי. אבי
בזמנו היה בשנות ה-70 לחייו ולא היה רגיל ללכת לרבנים ובוודאי לא לנשק את ידיהם,
אבל כאן הוא הרגיש צורך בגלל חכמת אלוקים שהיתה ברב.