סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

אם הרב דומה למלאך ה' צבאות

בגמרא כתוב: "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב (מלאכי ב) 'כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַּעַת, וְתוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא'. אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת – יְבַקְּשׁוּ תוֹרָה מִפִּיהוּ. וְאִם לָאו – אַל יְבַקְּשׁוּ תוֹרָה מִפִּיהוּ" (מועד קטן יז ע"א). כולם שואלים: איך אנחנו יודעים כיצד צריך להיראות מלאך ה' צבאות, שנדע להשוות אליו את הרב שנלמד ממנו? על כך מספר ישראל גולדברג, מנכ"ל "קרן אביה": זכיתי והכרתי את הרב זצ"ל מקרוב. גרנו בסמיכות לרב, ומדי שבת ראינו אותו חוזר מבית הכנסת לביתו והיה דומה למלאך ה' צבאות. את התחושה הזאת לא חשתי רק אני, אלא כל מי שראה אותו עובר ברחוב.

ראיתי בביתו מופתים שאילולא ראיתי בעיני לא הייתי מאמין. אבל עובדת היותו בעל מופתים לא מנעה ממנו להיות איש מעשי, מאיר פנים לכל אדם. תמיד ניכרה בו הענווה הגדולה שמכסה עמקות וגדולה עצומה בתורה, בהלכה ובקבלה.

כלפי עצמו הוא החמיר על כל תג ותג, אבל לאחרים הוא חיפש איך להקל. השילוב הזה בין שתי התכונות הוא אולי הסיפור של מלאך ה' צבאות. אתה לא יודע איך לתאר אותו, אבל כשאתה פוגש אותו אתה יודע: זה הוא.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 אמר לי מו"ר הרב זצוק"ל - הריני כפרת משכבו: אם המשנה והגמרא מספרות לנו את המעשה הזה - זה לא בשביל לספר לנו סיפורים, אלא ללמד אותנו מה לעשות. 
הרב הקשיב לי רוב קשב, וניכר כי הצער שלי נוגע מאוד לליבו. הוא אמר פסוק שאני לא זוכר כעת, הוריד את ידו כבתנועת חיתוך...
 כשחזרו הילדים לביתם הם סיפרו להוריהם שהלכו גם לרב אליהו זצ"ל להתרים אותו. שאלו ההורים: האם לא התביישתם לדפוק אצל הרב בדלת בכדי לבקש צדקה? 
 היינו המומים, כי אצל הרבנים האחרים שהתייעצנו איתם שילמנו הרבה כספים, אבל רק אצל הרב אליהו זצ"ל התקיימו כל הברכות, וכל העצות שלו התבררו כנכונות. 
 כשמערכות ההתראה היו מזהות שיגור של טיל כזה, הן היו משמיעות אזעקות בכל הארץ, ואנשים היו צריכים ללבוש מיד מסכות אב"כ מחשש שהטילים הללו יהיו חמושים בראשי נפץ כימיים. 
 כשהייתי מספרת לכלות את הסיפור הזה הייתי אומרת שאני מבינה איך חז"ל אמרו שיש צורך לטרוח לטהר אישה לבעלה. 
 בשקט הוא הוסיף לראש הישיבה הנבוך מהכבוד שכיבדו הרב: "התלמידים צריכים לדעת לכבד את ראש הישיבה שלהם". 
 הייתי אצל הרב בשעה מאוחרת בלילה ובצאתי מבית הרב לקראת חצות הלילה נתתי לרב את הספר של אחי. למחרת, אחרי תפילת ותיקין, הייתי שוב אצל הרב. 
 מעשה היה וא' מן המתפללים הזמין בני ישיבה לקבל ברכת הרב במנין 'הנץ', אך מכיון שהרב התפלל במנין אחר, החליט הנ"ל שיקבלו ברכת הרב בביתו. 
 הלך רבנו ושטף שוב התפוח הביאו לפני חכם צדקה הזקן, הוציא מכיסו מטפחת נקיה והראה לפניו איך הוא מנגב התפוח עד שנאות חכם צדקה הזקן לברך עליו ולאכלו... 
 כאשר שאלנו את הרב יהודה מוצפי, משמש הרב, מדוע נאלצנו לצאת, התברר לנו כי אל הרב הגיע הרב יצחק כדורי זצ"ל, כיוון שמיד בצאת החג צריך הרב כדורי לנסוע לחו"ל והוא אף פעם לא נוסע...
 כעבור שעתיים שאל הרב בלייכר את הרב איך הוא יושב איתו זמן ארוך כל כך, הרי זה ביטול תורה, והרב זצ"ל השיב: זה לא ביטול תורה.