הזמן הוא תפילת ותיקין בבוקרו של יום כיפור. החזן הוא הרב
זצ"ל. לפתע מעזרת הנשים קול רחש והתרגשות. מישהי חשה לא בטוב, עד כדי
עילפון. אחת הנשים צעקה מעזרת הנשים "רופא", והדבר יצר פניקה. תוך כדי
ההמולה מישהי צעקה "זו הרבנית".
לפתע הופסקה התפילה. הרב אליהו עזב את בימת החזן, ניגש לרבנית והגיש לה מטפחת
עם שמנים אתריים על מנת שתתעורר. כשראה שהיא מתאוששת שאל אותה: האם אפשר להמשיך?
רק לאחר שווידא שהיא בסדר והיא נתנה לו אישור, ניגש והמשיך בתפילת כיפור…
