סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

אתן כבר בהריון

קרה
לא פעם שאנשים היו באים לבקש ברכה מהרב זצ"ל והוא היה אומר להם לעשות תיקון
מסוים. לפעמים היה אומר להם להקפיד על סעודה רביעית, על תפילת מנחה או על מצווה
אחרת. לפעמים היה אומר להם לבדוק תפילין או מזוזות או להסיר מהבית ספר לא כשר.
לפעמים היו אומר להם להשתמש בסגולה של שיירי מצווה, כגון שיירי שמן של נרות שבת
או נרות חנוכה, שיירי אתרוג או לולב או ערבות. לפעמים לעשות כפרה בכסף או
בתרנגול. כל אחד לפי עניינו.

אבל היו מקרים בהם הרב לא היה
מציין לעשות משהו מסוים, אלא היה מברך ושולח את האנשים לדרכם. הסבר לזה שמענו
פעם מבני ביתו של הבבא סאלי, שאמרו בשמו כי קורה שאנשים מגיעים לרב ביום שבו הם
צריכים להיוושע, כשהברכה כבר בכיסם, והם חושבים שהרב הוא שהביא להם את הברכה.

כך קרה כמה פעמים שנשים באו אל הרב לקבל ברכה לילדים אחרי
הרבה שנים של עקרות, והרב הפתיע אותן ואמר: אתן כבר בהריון.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

סיפר הרב אברהם אליהו, נכדו של הרב זצ"ל: היה זה באחת משבתות החורף, בהיותי כבן שבע. הרב התנהל לאיטו עם קבוצת מלווים שליוותה אותו לביתו, וכדרכו השיב על שאלותיהם. לפתע החל יורד גשם מלווה ברוחות...
ואיך החלטת? ביקש הרב לדעת. השבתי לרב מה שהשבתי והוא אמר: "החלטת נכון, הייתה לך כבר התשובה ובאמת לא היית חייבת לדבר אתי. לעתים הזמן נותן לאדם את המחשבות הנכונות, בסבלנות, וזאת תהיה הברכה אלייך,...
הרב, שקלט מיד את המקום הרוחני שלי, הבין שאני צריך לקחת אחריות על עצמי ולהתעורר מחדש ואמר לי: מותר לך לעזוב את הארץ. הייתי המום. ידעתי שהרב אומר לאנשים לא לעזוב את הארץ, ולא הבנתי...
טוב שהתקשרת. מתחילת הערב גם אני וגם הרבנית אומרים תהילים בשביל אשתך שתלד בשלום. אם לא היית מתקשר – היינו אומרים תהלים עד הבוקר. טוב שהתקשרת!
בערב פסח אחד הרב קם באמצע הלילה ואמר לרבנית: יש חמץ בבית. הרבנית זינקה מהמיטה ואמרה: עבדתי כל כך קשה לפסח כדי שיהיה לנו חג כשר, אם יש חמץ אני לא נשארת בבית הזה לדקה...