היה רב אחד בשם רבי ברוך חורי, שהרב אליהו עליו השלום אהב אותו והעריך מאוד את מעשיו. כל כך העריך, עד שראה בו אחד מהצדיקים. אבל המסתכל על רבי ברוך היה רואה יהודי פשוט. הוא נהג להסתובב בכל מיני מקומות ולעודד את עם ישראל לקרוא תהלים. כדי לזכות אנשים לקרוא יותר ויותר ספרים, הוא הדפיס ספרי תהילים מחולק והיה מפזר בין האנשים, וכך היו מרבים תפילה.
פעם אחת רבי ברוך חלה ואושפז בבית החולים. הרופאים אמרו שמצבו לא טוב. הרב אליהו הגיע אליו לברכו ואמר לו: רבי ברוך, מה אתה עושה פה? עם ישראל צריך אותך, קום וצא. שאל רבי ברוך את הרב: איך אצא? והרי הרופאים אומרים שאני צריך להישאר כאן. אבל הרב לא התרשם מהדברים הללו ואמר: היום אתה קם ויוצא. אחרי שעה קלה הגיעו הרופאים ושאלו אותו: מה אתה עושה פה? אתה יכול לקום ולצאת. ממש כלשון הרב.
