ברית משמים

סיפורה
של גנית שושני התרחש לפני כ-14 שנים, עת ילדה את בניה התאומים. אחד הבנים היה
מעט צהוב בתחילה, ולמרות שבמועד הברית הבריא מהצהבת התברר כי לא עלה מספיק
במשקל. לאחר התייעצות עם המוהל הוחלט למול רק את הגדול מביניהם, ולערוך ברית
נוספת בהמשך.

דודה של גנית, שהיה מיודד עם הרב מרדכי אליהו
זצ"ל, ביקש ממנו לשמש כסנדק בברית לבן הראשון, והרב נענה בשמחה.

מספרת גנית: בבוקר הברית התכוננו והלבשנו את שני הבנים
בבגדים חגיגיים ותואמים. בן אחד הובל אחר כבוד אל מעמד הברית, ואני הגעתי קצת
באיחור ועליתי לעזרת הנשים עם הבן הנוסף שנשאר בעגלה.

לפני
טקס הברית הסתכל הרב אליהו על בעלי ושאל: זה הבן? בעלי קצת התפלא על השאלה, אבל
הסתכל על התינוק ואישר שזה הבן. רק בדיעבד הבנו שהשאלה הזאת לא הייתה סתמית. ממש
בתחילת הטקס גיסתי ביקשה ממני לבדוק שלא החלפנו בין הבנים, ושהבן שבעגלה הוא אכן
הקטן שלא צריך להימול היום. לא יודעת איך היא חשבה על זה, אבל כשהבטתי בעגלה
חשכו עיניי: הבן הגדול נמצא אצלי. מה שאומר שהקטן והחלש יותר עובר בעוד רגע
ברית.

רצנו מהר אל עזרת הגברים, וכשהגענו כבר שמענו את
בכיו של התינוק. מה שאומר שכבר ערכו לו את הברית. ביקשתי להעביר לבעלי את המידע
בזריזות, כדי שהשם שבחרנו לראשון לא יינתן לבן השני בטעות, אך תוך רגע כבר
שמענו: "ויקרא שמו בישראל.

בצלאל!".

בשלב הזה כבר הבנתי שמצבנו לא הכי טוב. אנחנו אחרי ברית של
תינוק שלא אמור היה להימול, שנושא את השם שחשבנו לתת לאחיו. ו.

. לפנינו ברית נוספת שאמורה להתקיים היום! בעלי קיבל את
המידע והבין את השאלה של הרב שנשאלה לפני הברית. מיד ניגש לרב וסיפר לו שזה לא
הבן שהיה אמור להימול. אבל הרב לא התרגש ואמר בנחת: הוא כן היה צריך להימול
היום, הכול משמים. כך אמור היה להיות, הכול יהיה בסדר. הרב הרגיע אותנו מאוד
והעריף על התינוקות ברכות מתוקות.

כעבור 10 דקות התקיימה
במזל טוב הברית לבננו השני, וניתן לו השם שחשבנו לתת לאחיו התאום, אלקנה. היום
אלקנה ובצלאל כבר בני 14. בשנה שעברה חגגנו להם בר מצווה, והפעם לא הלבשנו אותם
בבגדים זהים. עד היום כשאני נזכרת באירוע הברית אני רואה למולי את פניו הטובות
והמרגיעות של הרב זצ"ל ויודעת שהכול באמת משמים.