מספר ישראל ברמסון, חבר מועצת העיר חברון: אמי הרבנית הגיעה למצב
שלא יכלה לנשום, לא עלינו, והגיעה לאשפוז. צילום שעשו לה במקום הראה שהריאות שלה
מלאות באוויר, דבר שגורם לבצקת קשה, והרופאים אמרו שאין מנוס, חייבים לנתח. עד
כדי כך היה המצב חמור, שהרופא ביקש להכניס אותה לחדר הניתוח באופן מיידי, ללא
שהות כלל.
אבל מה שהרופא אומר לחוד, ומה שאמי אומרת זה לחוד. היא פנתה אלי ואמרה: אני
רוצה שתתקשר לרב אליהו, אני רוצה לדעת אם לעשות את הניתוח. הרופא ששמע את אמי
היה המום, אבל אני עשיתי כמצוות אמי ופניתי להתקשר לרב. הרבנית שתחיה השיבה שהרב
לא נמצא, וביקשה שאתקשר בחצות הלילה. ואמי עדיין בשלה, בלי ברכת הרב היא לא
מסכימה לעבור ניתוח, היא תמתין ללילה.
הרופא ניסה לשכנע אותה לעשות את הניתוח באופן מיידי, ואף אמר לה שלדעתו
"צריך לעזוב את השטויות" ולעשות מה שצריך. אבל לא היה על מה לדבר.
כשהגיעה שעת חצות הלילה התקשרתי שוב אל הרב ואמרתי לו את שמה של אמי. אני לא
יודע מה בדיוק הרב עשה, אבל בסוף השיחה אמר לי הרב: אין צורך לעשות את הניתוח,
זה יעבור והכול יהיה בסדר. הסברתי לרב שאמי לא יכולה לנשום, אבל הרב הרגיע אותי
וחזר על הדברים: הכול יהיה בסדר.
חזרתי לאמי עם הבשורה של הרב, ולהפתעתי היא קיבלה את הדברים בלי כל פקפוק,
למרות הקושי העצום שלה לנשום. הרופאים כנראה התייאשו מלשכנע אותה, והניחו לה
לעשות כהבנתה. ובבוקר, והנה פלא. נשימתה חזרה להיות סדירה וטובה, והבצקת נעלמה
כלא הייתה.