מספרת אישה מירושלים: הגעתי אל הרב זצ"ל לבקש ברכה עבור בתי,
שבאותו יום חל יום הולדתה. ביקשתי מהרב ברכה ליום ההולדת, אבל הוא שאל אותי לשמי
ולא התייחס לבקשה. חזרתי שוב על הבקשה, חשבתי שאולי לא הובנתי נכון, אבל הרב שאל
שוב לשמי. אמרתי לו מה שמי, והוא ברך: שתהיה רפואה שלמה, ומהר.
לא הבנתי מה קרה פה, ויצאתי מהרב מבולבלת מעט. הגעתי אל הבית, והנה בתי מתקשרת
אלי מן הצבא ואומרת: אימא, אני לא מרגישה טוב, מפנים אותי לבית החולים. השיחה
נותקה, ואני לא ידעתי מה קרה ולאיזה בית חולים היא מפונה. מכיוון שבאותו זמן היא
שירתה בצריפין, תיארתי לעצמי שמדובר בבית החולים תל-השומר. נסעתי לשם מיד, ואכן
מצאתי אותה שם, במצב לא טוב, בעקבות זיהום שהתפשט בדמה. ב"ה, היא החלימה
מהר וטוב מהמצופה ויצא מהסיפור הזה בשלום.
