סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק שישי

ברכה מחומשת

לאחר שסיים את הברכה אמרה: הרב, תברך אותי שאזכה להתחתן עם תלמיד חכם כמו רבי עקיבא. בשלב הזה אני כבר חשבתי שהיא לא בסדר, אבל הרב אמר לה בחן נפלא: אם תהיי כמו רחל, תזכי לחתן כמו רבי עקיבא!

עוד סיפר הרב אריאל אדרי כי הקשר שלו עם הרב זצ"ל החל כשהיה
אברך צעיר, בשנת תשמ"ז, וזכה ללמוד אצלו בשיעור בהלכות נידה שהתקיים בימי
שישי בשעה 07:00 בבוקר. וכך הוא מספר:
 
באחד הימים ליוויתי את הרב לברית, הרב היה הסנדק והוא ביקש ממני לעמוד לימינו.
כך יצא שאחרי הברית, כאשר האנשים הגיעו להתברך, שמעתי את הברכות שהרב ברך אותם.
בין האנשים הייתה אישה אחת, שכאשר הגיעה סוף-סוף תורה להתברך פנתה לרב ואמרה לו:
הרב, שמי כך וכך, תברך אותי. הרב עשה לה "מי שברך", עם שמה ושם אמה,
ואותה אישה אפשרה לו לסיים את הברכה כולה. משסיים הרב אמרה לו אותה אישה: הרב,
תברך אותי שאזכה להתחתן. היה ניכר שהיא רווקה מבוגרת. הרב ברך אותה במתינות,
שתזכה למצוא את הזיווג שלה, ומיד כאשר סיים את הברכה, אמרה לו אותה אישה: הרב,
תברך אותי שאזכה להתחתן עם תלמיד חכם. אני כבר התחלתי להרגיש לא בנוח, מה קורה
לה? האם היא לא מרגישה שהיא מטרידה? אבל הרב היה נינוח וברך אותה בפעם השלישית,
הפעם שתזכה לחתן תלמיד חכם. משסיים הרב את הברכה חזרה ואמרה: הרב, תברך אותי
שאזכה להתחתן עם תלמיד חכם גדול. זה כבר התחיל להיראות בעייתי. אבל שוב הרב ברך
אותה כבקשתה. לאחר שסיים את הברכה אמרה: הרב, תברך אותי שאזכה להתחתן עם תלמיד
חכם כמו רבי עקיבא. בשלב הזה אני כבר חשבתי שהיא לא בסדר, אבל הרב אמר לה בחן
נפלא: אם תהיי כמו רחל, תזכי לחתן כמו רבי עקיבא.
 
אותה אישה הטרידה אותו, היו מאות אנשים שעמדו לבקש ברכה מהרב. אבל הוא ברך שוב
ושוב, ובפעם החמישית הציב לה מטרות. זה נראה אולי מעשה קטן, אבל אני רואה בזה
מעשה של מסירות נפש, כי היא הייתה אישה מסכנה, רווקה מבוגרת, והרב ידע לכוון איך
בשום אופן לא להעליב אותה.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 ואז אמר הרב לרופא: "חטאתי, עוויתי ופשעתי שלמדתי תורה ולא הלכתי לרופא מוקדם יותר". 
סיפר הרב דוד נקש: בקהילה של עולי צרפת שבנתניה יש חבר מוכשר ששמו שמואל בן גיגי, והוא חיפש עבודה ולא ידע לאן לפנות. לקחתי אותו אל מרן הרב אליהו זצוק"ל והוא שאל את הרב לאן...
לבננו קראנו חֶבֶר, שזה אחד משמותיו של משה רבנו, אשר עתיד לחבר בין עם ישראל לקב"ה. בדיוק כמו הרב זצ"ל, אביהם של ישראל, שחיבר בין ישראל לאביהם שבשמים!
שוב הבנתי עד כמה הרב זהיר בענייני מאכלים, אבל גם לא פחות בעניינים של כבוד הבריות...
עוד באותו לילה הופיע הרב בחלומי, ובחלום הרב עטוף בטלית ומחייך. והנה אני רואה את בני היקר מתקדם תחת הטלית של הרב, והרב מכניס אותו תחת כנפי הטלית... 
איך יגאל ידין לא התעורר להניח תפילין כשהוא רואה כי לוחמי בר-כוכבא התמידו במצווה הזאת בתנאים כל כך קשים? האם קשר הדורות לא עורר אותו לראות שאנחנו היום ממשיכים את דרכם בתפילין ובמקוואות ובירושת הארץ?...