מספר שפריר: לפני כשבע שנים גיסי מרדכי ביקש שניגש לרב זצ"ל ונשאל בעניין פרנסה. היה זה בתקופה שהרב חלה, ולכן היה קשה מאוד להגיע אליו, אבל בסופו של דבר הצלחנו. גיסי, שהוא חשמלאי, כתב לרב בפתק: אני עובד בחברה גדולה מאוד, ויש לי הצעה מקבלן לעבור לעבוד אתו תמורת אחוזים מסוימים. אהיה מעין שותף שלו. האם הרב ממליץ לי להישאר בחברה שבה אני עובד או לעבור לחברה החדשה?
האמת שעל פניו היה נראה ברור שעדיף להישאר בחברה הגדולה. מדובר בחברה רווחית מאוד, שמצויה כבר שנים רבות בשוק. אבל לא תמיד מה שאנחנו רואים בעיניים שלנו תואם למה שהרב רואה בעיני רוחו, והרב המליץ לו דווקא לעבור לחברה החדשה.
ייתכן שלגיסי היו חששות כלשהם, אבל הוא לא היסס למלא אחר עצת הרב, בבחינת תמים תהיה עם ה'. הוא עבר לעבוד עם אותו קבלן, אבל הדבר היה לו קשה מאוד. הם לא כל כך הסתדרו ביניהם והמצב הגיע לכך שגיסי ממש לא אהב ללכת לעבודה. כך במשך שישה-שבעה חודשים. באחד הימים פנה אלי חמי ושאל איך זה ייתכן, הרי הרב ברך אותו. השבתי לו שהרב יודע מה הוא עושה, ואם הוא ברך כנראה שכך צריך להיות. לא עברו שבועיים וגיסי קיבל הצעה מהחברה שעבר אליה לעבור לתפקיד ניהולי. בעקבות התפקיד החדש הוא קיבל תנאים הרבה יותר טובים מאלה שהיו לו בחברה הקודמת, קיבל רכב צמוד, טלפון, וברוך ה' עד היום הוא עובד בעבודה הזאת בשמחה.
