סיפר רב בית-ספר בבית-שאן: זכינו והגענו עם כיתה של בנות למסיבת
סידור אצל הרב זצ"ל. הרב כיבד אותנו מאוד וקיבל את הילדות במאור פנים גדול.
שמתי בפני הרב ערמת סידורים, והוא היה אמור לחלק אותן לבנות. הרב פתח את אחד
הסידורים והחל לעלעל בו, ועל פניו ניכר שלא נחה דעתו. לא ידעתי אז מה העניין,
אבל שמתי לב שהרב אינו אומר דבר, כדי לא לקלקל את המסיבה, והמשיך לחלק את
הסידורים במאור פנים.
אחרי הטקס ניגשתי אל הרב ושאלתי אותו מה העניין. הרב השיב לי: שמתי לב שבסידורים
האלה אין ברכות, לא ב"ברוך שאמר", לא ב"ישתבח" וכדומה. אני
מבין שאלה סידורים מיוחדים לבנות. מדוע ייגרע חלקן? מדוע שלא יתפללו את התפילה
כולה, כמו הבנים? בנות צריכות להתפלל את התפילה מתחילה ועד סוף.
האמת שהייתי קצת נבוך. לתומי חשבתי שכך היא ההלכה בעדות ספרד, שנשים לא מברכות
ברכות מסוימות בתפילה. שאלתי את הרב מה לעשות כעת, והרב השיב: מה שעשיתם עשיתם,
אבל מעכשיו תדאגו שלבנות יהיו סידורים כמו של בנים. שהן ירגישו שנותנים להן כבוד
וחשיבות. זאת הייתה דרכו של הרב, והאמת והשלום אהבו.
