סיפר הרב אריאל אדרי, רב שכונת הר חומה בירושלים: בשנה האחרונה
לחייו הרב צבי יהודה זצ"ל היה מדבר על שני הגואלים, משה ואליהו. המקור של
הדברים הוא במדרש פסיקתא רבתי על פרשת "קרח", שם כתוב שמשה הוא גואל
ראשון ואליהו הוא גואל אחרון, והצד השווה שבשניהם הוא סנגוריה על עם ישראל
ומסירות נפש.
משה בפרשת קרח מסנגר על עם ישראל כשאומר: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל
כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?". והרי האמת היא שכל העדה התקהלה מול אוהל מועד.
ובכל זאת, משה במסירות נפשו מעביר את כל החובה מעם ישראל לקרח. ועוצר את הגזירה.
גם אליהו הנביא במעשה עם נביאי הבעל מטה את כל העבירה מעם ישראל לנביאי הבעל.
הוא אף אומר לריבונו של עולם: "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם
אֲחֹרַנִּית". מטיח דברים כלפי מעלה לסנגר על עם ישראל ממש מוסר נפשו על
ישראל, שהיו באותו זמן חוטאים במצב מאוד ירוד.
וכך היה מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל מוכן למסור נפש למען עם ישראל. למרות
שהרב אליהו לא היה נביא, הייתה בו הבחינה של אליהו הנביא, בחינה של מסירות נפש
למען עם ישראל, סנגוריה עליהם עד כדי מסירות נפש.
לא בכדי נפטר מרן הרב אליהו זצוק"ל בכ"ה בסיוון. בשולחן ערוך בסימן
תק"פ נפסק להלכה שראוי לכל אדם להתענות ביום הזה כי הוא יום שבו נהרגו
שלושה מעשרת הרוגי מלכות, ובתוכם רבי ישמעאל כהן גדול שמסרו נפשם על כלל ישראל.
