מספרת חגית צ': אני כותבת את הסיפור עם דמעות של הודיה! לפני
שנתיים, שבוע לפני הלידה, חלמתי שהרב מתפלל בבית הכנסת, ואני בעזרת נשים מתפללת
מעומק הלב. הרב ניגש אלי אחרי התפילה ואמר לי: "עוד שבוע בדיוק את
יולדת". השבתי לו: "בבקשה, כבוד הרב, זה מוקדם, אני לא מוכנה
נפשית". והרב חזר ואמר: "עוד שבוע בדיוק תלדי. ואל תדאגי, הכול יהיה
בסדר. אני אהיה בלידה ואגן על התינוקת ועלייך".
בזכות החלום הכנו תיק לצורך הלידה. בדיוק כדברי הרב, שבוע אחר החלום החלו
הצירים. הלידה ארכה שעות על גבי שעות, זירוז, ירידת מים, חשד לדלקת ומצוקה
נשימתית חמורה, עד שמצאתי את עצמי צורחת ומשתוללת, מתחילה להבין שהתינוקת בסכנה
עצומה. ילדתי בניתוח קיסרי, אני מודה לה' כל יום שיצאתי שפויה מהלידה הזאת. וכל
הזמן ידענו שהתינוקת תצא בדיוק כמו שהרב אמר. ושהרב אתנו… לא סמכתי על הרופאים,
רק על ה' יתברך ועל הרב.
בחסדי ה' יתברך נולדה לנו תינוקת מתוקה ובריאה! כשהיא יצאה, חבל הטבור היה
כרוך סביב צווארה שלוש פעמים והיא שתתה כמויות של דם. הודו לה כי טוב!
בדיוק 8 וחצי חודשים מהיום הזה שבו אני מספרת את הסיפור, חלמתי שאני מגיעה
לרב. היו הרבה אנשים בחדר וספרי קודש, וביקשתי מהרב שיזכה אותי להיריון. ואכן כך
קרה. ממש אחר כך זכיתי להיריון שוב, ומצפה כעת ללידה, ומחכה לחלום שוב ולדעת
שהלידה תעבור בשלום.
