סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

גשם בגבעון דום

סיפר
הרב אברהם אליהו, נכדו של הרב זצ"ל: היה זה באחת משבתות החורף, בהיותי כבן
שבע. הרב התנהל לאיטו עם קבוצת מלווים שליוותה אותו לביתו, וכדרכו השיב על
שאלותיהם. לפתע החל יורד גשם מלווה ברוחות עזות. רצתי לביתו של סבא, במחשבה
להביא לו מעיל חם שיגונן עליו מפני הגשם והרוח. הייתי מאוד גאה בעצמי שאני רץ כל
כך מהר ומביא לסבא את המעיל.

כעבור כמה דקות עמדתי לידו
מתנשף, המעיל על זרועי, וכשאני כולי זורח מאושר אמרתי לו בהתרגשות: סבא, הבאתי
לך מעיל! הרב זצ"ל הסתכל עלי בעיניו הטובות, ולא הבנתי מדוע הוא נבוך מעט.

רק כשגדלתי הבנתי שהוא היה מחמיר בנושא של טלטול והעדיף
שלא לטלטל בשבת.

סבא שאל אותי: האם לבשת את המעיל הזה קצת
בדרך? בתמימותי השבתי: לא, סבא, החזקתי אותו ביד כל הדרך. לפתע הוא הרים עיניו לשמים.
לא עברה דקה והגשם והרוחות פסקו.

או אז חייך אלי סבא ואמר:
הנה, הגשם פסק, כבר אין צורך במעיל. האם תוכל להמשיך להחזיק אותו בעבורי וללבוש
אותו בעצמך בדרך חזרה? בשמים סייעו לסבא, וכך הוא גם שמר על ההלכה, וגם שמר עלי
שלא אפגע חלילה מכך שהוא לא לובש את המעיל שהבאתי לכבודו.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

הרב זצ"ל הגיע לביקור במיאמי, וחמי, הרב כלפון, הזמין אותו לבית הכנסת שהוא ניהל, שיאמר דבר תורה ויכיר את האנשים בקהילה. כאשר הרב היה בבית הכנסת ביקש ממנו הרב כלפון שיברך את אשתי שיהיה לה...
 הרופאים שבדקו את בני אמרו שהם ינסו להציל את העין על-ידי השתלת רשתית, וכך עשו. כעבור ניתוח של כמה שעות הם הצליחו להציל לו את העין ואת הראייה, ובוודאי את איכות החיים. 
הרבנית סיפרה לנו שבכל יום הרב מתפלל על הבת שלנו, גם כשהוא-בבית החולים. זה ממש הדהים אותנו. 
וא התייגע ונסע שעות, חיכה בתור עוד שעה ארוכה מתוך ציפייה לקבל ברכה, והנה במקום ברכה הוא מקבל עצה. הוא מתפלל כבר שנים רבות, וזה לא משנה דבר. אבל מה הוא היה יכול לעשות, הרב...
אני לא יודעת איך בדיוק הרב ברך אותנו, אני רק יודעת שהברכה הזאת הייתה מעל לטבע. כי חברתי נפקדה מיד אחר כך, ונולד לה בן כפי שייחלה, וגם אני נפקדתי מיד, למרות שעדיין לא התחלתי...
פעם שאל הרב רפאל יצחק הרקם את הרב זצ"ל שאלה בעניין הציפייה למשיח. השיב לו הרב: אם היינו מחכים למשיח כמו שאדם מחכה לאוטובוס, זה היה טוב. כשאדם מחכה לאוטובוס הוא יודע שהאוטובוס בוודאי יבוא,...