סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

דמעות שחקו אבנים

לעתים
היו מגיעים אל הרב זצ"ל אנשים לעצה ולברכה, והוא ראה שיש עליהם עין הרע.
לשם כך הוא לימד את רוני לוי, שהיה הנהג שלו, איך להוציא עין הרע באמצעות עופרת,
על פי המבואר בספרי החיד"א, ובמקרים מסוימים היה שולח אליו או לגברת לוצקי
ממאה שערים.

יהודי אחד שהכיר את הרב ואת דרכו סבל מכאבים
קשים כתוצאה מאבנים בכליות. הוא רצה מאוד להימנע מניתוח, ניסה טיפולים שונים,
אבל דבר לא הועיל. בכאבו הוא פנה לרוני, נהגו של הרב זצ"ל, כדי שיוציא לו
עין הרע באמצעות עופרת, אבל גם זה לא עזר.

בצערו הלך אותו
אדם לציון של הרב, בכה והתפלל וביקש מהרב שיתפלל עליו כמו שהיה רגיל לבקש בחיים
חיותו. אחרי התפילה והבכי חזר לביתו, וכשקם למחרת הרגיש כמו אדם חדש, בלי כאבים.
הוא כמובן שמח מאוד, אבל גם התפלא מאוד, ובבדיקה שעשה כעבור יומיים אמר לו הרופא
שהוא לא מבין מה קרה, אבל כל האבנים שהיו לו בכליות אינן, והכול עבר כלא היה.

    התמונות הישנות הן מבית העד באבן שמואל
(הוזכר באביהם של ישראל חלק ד עמוד 65). צילום: משפחת הרב בנימין אביעד. מימין
לשמאל: הרב שבתאי בן חיים, הרב בנימין אביעד, הרב מרדכי אליהו, הרב יוסף שרביט.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

בהגיעי לאולם באיחור כל כך גדול מצאתי אנשים קצרי רוח. חלקם הסתכלו עלי במבט מאשים, מבט ששואל: איך העזת לאחר כל כך הרבה? וחלקם אף שאלו אותי אם אני יודע שהרב אליהו ממתין לי כבר...
סיפר הרב שמואל אליהו שליט"א: הגענו לעיר שדרות לשבת, כדי לחזק את התושבים. היה זה בתקופה שהטרור התעצם ותושבי המקום חשו צורך בהשתתפות ובהזדהות. והנה, באתי לחזק ויצאתי מחוזק. ממה מחוזק? מסיפור ששמעתי על הרב...
השוחט בחר עוף, עשה כפרות לחולה, שחט את העוף ונתן לנו אותו מפורק ומוכן לבישול. עכשיו לא נותר לנו אלא למצוא עניים כדי שנוכל להחיל את הברכה על החולה באמצעות העוף הזה...
בגמרא (קידושין כט ע"ב) יש מחלוקת מה קודם למה, לימוד תורה או נשיאת אישה. אם יתאחר מלישא כדי ללמוד תורה – יתקפנו יצרו. ואם יקדים לשאת אישה ואחר כך ילמד תורה, הרי עול פרנסת הבית...
 הרופאים שבדקו את בני אמרו שהם ינסו להציל את העין על-ידי השתלת רשתית, וכך עשו. כעבור ניתוח של כמה שעות הם הצליחו להציל לו את העין ואת הראייה, ובוודאי את איכות החיים. 
 יש שתי מילים שמחברות בין כל החנויות המרכולים והעגלות האלה – "לכבוד שבת". כולם קונים כדי שיהיה להם במה לכבד את השבת. תראה לי עוד עם שצועק בכל המרכולים "לכבוד שבת". רק בשביל הדבר הזה...