סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

דמעות שחקו אבנים

לעתים
היו מגיעים אל הרב זצ"ל אנשים לעצה ולברכה, והוא ראה שיש עליהם עין הרע.
לשם כך הוא לימד את רוני לוי, שהיה הנהג שלו, איך להוציא עין הרע באמצעות עופרת,
על פי המבואר בספרי החיד"א, ובמקרים מסוימים היה שולח אליו או לגברת לוצקי
ממאה שערים.

יהודי אחד שהכיר את הרב ואת דרכו סבל מכאבים
קשים כתוצאה מאבנים בכליות. הוא רצה מאוד להימנע מניתוח, ניסה טיפולים שונים,
אבל דבר לא הועיל. בכאבו הוא פנה לרוני, נהגו של הרב זצ"ל, כדי שיוציא לו
עין הרע באמצעות עופרת, אבל גם זה לא עזר.

בצערו הלך אותו
אדם לציון של הרב, בכה והתפלל וביקש מהרב שיתפלל עליו כמו שהיה רגיל לבקש בחיים
חיותו. אחרי התפילה והבכי חזר לביתו, וכשקם למחרת הרגיש כמו אדם חדש, בלי כאבים.
הוא כמובן שמח מאוד, אבל גם התפלא מאוד, ובבדיקה שעשה כעבור יומיים אמר לו הרופא
שהוא לא מבין מה קרה, אבל כל האבנים שהיו לו בכליות אינן, והכול עבר כלא היה.

    התמונות הישנות הן מבית העד באבן שמואל
(הוזכר באביהם של ישראל חלק ד עמוד 65). צילום: משפחת הרב בנימין אביעד. מימין
לשמאל: הרב שבתאי בן חיים, הרב בנימין אביעד, הרב מרדכי אליהו, הרב יוסף שרביט.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

  הגיע אלינו שמן שהרב מרדכי אליהו זצ"ל השתמש בו להדלקת נרות חנוכה, אותו בן משפחה מרח אותו על המקום שבו היה הגידול, וזה היה ממש בחינת "ומנותר קנקנים – נעשה נס לשושנים".
שעה קלה לאחר שהלכו הרופאים הגיע אלי הרב, מלווה ברב זעפרני. הרב היה לבוש בגלימתו ואמר לי: אני נוסע עכשיו לארצות-הברית לביקור קצר, אבל דע לך שכאשר אחזור אתה תהיה בריא לגמרי. חשבתי לעצמי שהרי...
כפי שכבר סיפרתי, מצבי הכלכלי לא היה טוב והייתי שקוע בחובות. יום אחד באתי אל הרב בשאלה האם לפתוח חנות במחנה יהודה, ומה למכור. הרב כתב לי "חלבה" ומתח שלושה קווים מתחת למילה. תמהתי מאוד....
 זכינו לקיים את הנדר ולקרוא לבננו על שם הרב, ולימים זכינו שבנו, הרב שמואל אליהו שליט"א, גזר משערות ראשו ב"חלקה".
הסבא שלך עשה אתנו טובה גדולה. בתי כבר עברה את גיל שלושים ועדיין לא נישאה. היינו מודאגים. באתי אל הרב ושאלתי אותו מה לעשות. הרב שאל אותי האם עשינו לבתנו סעודת הודיה כשהיא נולדה, והשבתי...
 הבאתי אליו את הפרשיות, הוא הסתכל ואמר לי מייד שהסופר שכתב אותן היה חכם רפאל, בנו של חכם אפרים הכהן. הוא היה סופר ותיק שלא כותב הרבה. אבל בזכות סבי הרב גורג'י הוא כתב לי...