כא. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וְקָבַע לוֹ זְמַן לְפֵרָעוֹן לְאַחַר צֵאת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית – אֵין שְׁבִיעִית מַשְׁמָטָתוֹ, אַךְ אִם זְמַן הַפֵּרָעוֹן לִפְנֵי צֵאת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית – הַשְּׁבִיעִית מַשְׁמָטָתוֹ.
כב. מַלְוֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ אֶת זְמַן הַפֵּרָעוֹן שֶׁיְּהֵא לְאַחַר הַשְּׁמִטָּה, אִם הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם – אֵין הַשְּׁבִיעִית מַשְׁמֶטֶת, וּמִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה לֹא יַעֲשֶׂה כֵן לְהַאֲרִיךְ אֶת זְמַן הַפֵּרָעוֹן, אֶלָּא יַעֲשֶׂה פְּרוֹזְבּוּל כְּתַקָּנַת חֲכָמִים, וּכְשֶׁאֵין הַלּוֹוֶה מַסְכִּים – נֶחְלְקוּ בַּדָּבָר.
כג. הַמַּתְנֶה עִם חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא יִתְבָּעֶנּוּ – יַעֲשֶׂה פְּרוֹזְבּוּל מִסָּפֵק.
כד. הַמַּתְנֶה עִמּוֹ שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ לִכְשֶׁיִּדָּרֵשׁ – יַעֲשֶׂה פְּרוֹזְבּוּל מִסָּפֵק.