סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

הַרְבּוּ טחִנָּה וּבַקָּשָׁה

סיפר
גבריאל דוד פדידה: ההלכה אומרת שמוצר שנאכל בדרך כלל רק כשהוא קלוי או מבושל,
והוא נאכל בחתונות ובמקומות מכובדים, צריך להיות קלוי ומבושל על ידי ישראל. רוב
המוצרים שמכילים שומשום מיוצרים משומשום קלוי, כך במוצרי לחם ועוגות, כך בשומשום
לממתקים וכך גם טחינה. כמעט ולא קיימת טחינה שנעשית משומשום לא קלוי. הבעיה היא
שברוב מפעלי הטחינה הקלייה נעשית על ידי נוכרים, כיוון שמדובר בעבודה קשה של
קליית מאות קילו שומשום ביום, והיא דורשת מאמץ גופני רב. מרן הרב אליהו
זצ"ל היה אומר שאסור לאכול טחינה שנקלתה על ידי נוכרי, כיוון שזה כמו כל
מאכל שבושל על ידי נכרי שאסור באכילה. וזה דבר שרוב הבד"צים לא מקפידים
עליו. על כן השומעים לפסקי מרן הרב אליהו זצוק"ל לא יכולים לאכול טחינה בכל
מקום.

פעם ביקש ממני ניסים לופס, מעוזרי הרב זצ"ל,
לפקח על אחד ממפעלי הטחינה ולדאוג שהקלייה שם תהיה על ידי ישראל. כעבור זמן הביא
אותי ניסים לופס אל הרב ואמר לו שאני עדיין רווק ושיברך אותי שאתחתן עוד השנה.
הרב חייך ואמר: למה כל כך הרבה זמן? שם ידיו על ראשי ובירך לחתונה תוך חודש.
הברכה הייתה בז' בחשוון תשס"ו, כעבור ארבעה שבועות, בו' בכסלו, הכרתי את
אשתי, וכעבור שבועיים וחצי כבר עמדנו תחת החופה שהרב ערך.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

המשפחה שאירחה את הרב מאוד התרגשה, אבל לא רצתה להפריע לו במהלך השבת בבקשות. אבל במוצאי שבת הם שאלו את הבן של הרב אם אפשר לקבל מהרב ברכה. והרב הסכים. וכך הגיעה האישה בעלת הבית...
אבל הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן להוציא מפיו פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שהמשיח לא יבוא עד תשעה באב, והוא יהיה יום אבל.  מי אמר לך שתשעה באב לא יהיה יום של שמחה?...
אשר אחותי עלתה עם אמנו ממרוקו, היא נקראה בשם אחר. כשהגיעה לארץ, שינו לה את השם ובאמת יש לה שני שמות. חזרנו אל הרב עם שני השמות, המקורי והחדש, הרב בירך אותה ו"דעתו נחה"...
חזרנו לאולם הדיונים, והשופטת חזרה על בקשתה בתוך האולם: תגיע לפשרה. התובע לא נענה, וכך היא המשיכה ולחצה עליו במשך שלושת-רבעי שעה. לבסוף הוא הבין שאם הוא לא ישמע בקול השופטת שכל כך לוחצת, היא...
סיפרה ת"ש מפתח תקווה: הכרתי את הרב מרדכי אליהו זצ"ל עוד מצעירותי. גדלתי בקריית משה והיינו מתפללים עם הרב כל שבת בבוקר בנץ. בגיל 18, כשהתארסתי, היה זה אך טבעי בשבילי להגיע לרב, שהכיר מקרוב...