השנים חלפו, יצאתי לאין-ספור דייטים, פגשתי שדכנים ושדכניות שהציעו
לי הרים וגבעות, אבל כלה אין. לבסוף החלטתי לנקוט בדרך שלא חשבתי שאלך בה,
להירשם לאתר אינטרנט שמציע שידוכים. לא ידעתי אם שידוכים דרך אינטרנט הם דרך
נכונה, ולכן בחרתי באפשרות החינמית שדרכה אני יכול לקבל רק שלושה שמות. והנה
למחרת פתחתי כרטיס של בחורה, ומיד כשקראתי את פרטיה וראיתי את תמונתה הרגשתי
שהיא מתאימה לי. התקשרתי אליה, והיא אמרה שאומנם היא אמורה באותו היום לנסוע
לגרמניה לחודש, אבל אם אסכים היא תשמח לפגישה קצרה.
שמחתי על ההזדמנות הזאת, כדי לדעת האם אכן להמתין לה או להמשיך לחפש, וכך
מצאנו לעצמנו כמה דקות להיפגש עוד באותו היום. תוך זמן קצר התברר לי כי היא
האישה שאני מחפש. לא אמרתי לה את זה מיד, אבל בלבי כבר ידעתי. זאת הפעם עצם
מעצמי ובשר מבשרי.
באותה פגישה היא סיפרה לי סיפור מדהים. מתברר שבאותו בוקר היא באה עם אביה
לבית מרן הרב אליהו זצוק"ל וביקשה ברכה לקראת נסיעה לגרמניה לחודש ימים.
הרב ברך אותה ואמר: את צריכה להכיר את בן זוגך לפני שאת נוסעת. היא השיבה שהיא
אמורה לנסוע עוד באותו היום, אבל הרב לא התרשם מכך ואמר: אם כן, תכירי את בן
הזוג שלך היום.
המשיכה הבחורה וסיפרה: יצאנו משם תמהים, אבי ואני. איך אמצא את בן זוגי בו
ביום? אבל אבא שלי לא השתהה והלך לרשום את שמי באתר אינטרנט, לעשות מעשה שעליו
תחול הברכה. הוא גם שם את תמונתי וכמה פרטים עלי, וכך הגעת אלי היום לפני
שנסעתי. אותה בחורה באמת נסעה באותו יום לגרמניה, אבל במשך כל החודש שמרנו על
קשר בהודעות וכד'. היום אנחנו נשואים בשמחה ובאושר ובטוב לבב.
