הגמרא
מספרת על רבי אליעזר בן עזריה שחבריו ביקשו ממנו להיות נשיא על ישראל, והוא הלך
להתייעץ עם אשתו האם לקחת את התפקיד או לא. גם מרן הרב אליהו זצוק"ל לא
הסכים לקבל את התפקיד של הרב הראשי לישראל, עד שאשתו הרבנית הסכימה.
כך סיפר משה אייזן מפסגות: בשנת תשנ"ב הייתי מנהל
ישיבה בתל אביב, ובעקבות העובדה שרבין עלה לשלטון החלטנו אשתי ואני שאנחנו רוצים
לחזק את היישובים. שאל אותי ראש הישיבה: אם הימין יחזור לשלטון, האם תחזור לנהל
את הישיבה? השבתי שכן.
קיבלתי את ברכתו של הרב זצ"ל,
כפי שנהגנו לעשות לפני כל החלטה שקיבלנו, ועברנו ליישוב פסגות. בשנת תשנ"ו
היה מהפך והימין עלה לשלטון. התקשר אלי ראש הישיבה בתל אביב ושאל האם אני חוזר
לישיבה, ואמרתי שכן. כך הבטחתי. אלא שאשתי יהודית החליטה שהיא לא רוצה לחזור.
טוב לה ביישוב, היא התחברה לקהילה ומבקשת להישאר במקום.
התקשרתי לרב, שהיה נשיא אותה ישיבה, ושאלתי איך עלי לנהוג, שהרי הבטחתי לחזור.
הוא שאל אותי איך בבית הכנסת, איך ביישוב, ואמרתי שטוב לנו שם. הוא שאל מה דעתה
של אשתי בעניין החזרה לתל אביב, וסיפרתי לו שהיא לא רוצה לעזוב את היישוב.
הרב הורה לי להתקשר לישיבה ולומר שאשתי לא מעוניינת לחזור
לתל אביב, ואחר כך לעשות התרת נדרים בשלושה. כמה חשובה הייתה לו דעתה ושמחתה של
האישה.
