סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

הוצאה לפועל של קידוש השם

אבי עבד בהוצאה לפועל, ומדרך הטבע נתקל באנשים קשי יום שלא היו יכולים לשלם את חובותיהם ובאו לעשות להם עיקולים על בתיהם או על נכסיהם. אבי אהב את העבודה שלו בעיקר בגלל הזכות לעזור לאנשים. מעולם לא הקשה את ליבו, תמיד נהג לעזור לאנשים שהיו במצוקה. בשנות עבודתו הוא זכה לעזור למאות אנשים.

יום אחד הגיעה למשרד שלו מנהלת שלא ראתה בעין יפה את מעשיו והחלה להתנכל לו, ואף איימה לגרום לפיטוריו. אבי הגיע אל הרב, סיפר לו את הדברים ואמר לו שהוא חושש, שכן מדובר באישה חזקה. השיב לו הרב: אל תדאג, אתה תראה איך מפטרים אותה ואתה נשאר. וכך היה. כעבור זמן פיטרו את אותה מנהלת בגלל מעשה לא חוקי שהיא עשתה, והוא נשאר בעבודתו.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 מו"ר הרב זצ"ל, מתוקף מעמדו כראשון לציון וכגדול דור, היה נתקל מדי יום במאות אנשים המבקשים עצתו -בקבלת הקהל, בביתו, בדרך לבית הכנסת, בשיחות טלפון או בתוך ערימת הפקסים הבלתי נגמרת שהיתה נערמת מדי יום...
 היה לרב צער מזה וקרא לאותו "רב", להורים ולבני הזוג. במעמד המכובד הזה הרגיש אותו הרב שלא בנוח, אבל לא היה יכול לחזור בו מדבריו שאמר עד כמה מסוכן להם להתחתן. 
 הוא לא רצה לפגוע בבן, ולכן הוא אמר לו: "בקשה קטנה יש לי, שהבן ישמור לו את הספר בבית, ותמיד כשאצטרך אותו אבוא אליכם ואשתמש בספר". 
 אנחנו יודעים שבשביל רוב ההורים טבעי ופשוט שהילד שלהם מדבר, הם לא רואים בזה איזה נס גדול שצריך להודות עליו. אבל אנחנו, שעברנו כמה שנים של צער ועוגמת נפש ותפילה גדולה, מבינים שזה לא מובן...
 ומספרים אנשים שנכחו בלוויה שמעל בית הכנסת היה אור יוקד כלהבת אש בעת שארונו של הרב היה מונח בבית הכנסת. 
סיפר הרב רפאל יצחק הרקם, ממלבורן שבאוסטרליה: פעם הגעתי אל הרב זצ"ל עם אחותי וביקשנו ברכה לשידוך בעבורה. ענה הרב ואמר: אישה לא צריכה לדאוג, אלא הגבר צריך לדאוג. כמו שדייג מחפש אחרי הדגים, ולא...
 היה זה באחד מימי הלימוד של מכון "צורבא מרבנן" שהתקיים בערב ימי חג הפסח בבית כנסת השוכן בגבעת שמואל. 
 התבוננתי היטב, ובפעם הראשונה הבנתי מהו "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם". 
 אלא שהרב עמד על בקשתו, וחזקו עליו דברי חז"ל: "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך". והוא עמד, התאמץ, פתח את פיו, ואיחל לרב מה שאיחל. 
 הקב"ה פתח לנו את מעיינות החכמה וכל מה שלמדנו לצורך החתונה נתפס וזכינו להתחתן לפני פסח. כך גם זכיתי להתחיל ללמוד בכולל בזמן. 
 הרב זצ"ל ישב כסנדק ולפתע, בתוך כל התרגשות הברית, אמי שתחיה הרגישה לא טוב, נפלה והתמוטטה. המחשבה הראשונה של כולם הייתה להזמין אמבולנס, אבל אמבולנס פוגע בקדושת השבת ובקדושת ברית המילה. 
לאחר שיצאה הרב הסתכל עלי מחויך ואמר: רבי יהודה, אתה יכול לפתוח קליניקה. הדברים נאמרו בחיוך, אבל הרגשתי שהוא רוצה לחזק אותי, שלא ארגיש לא בנוח מכך שהרשיתי לעצמי למלא את מקומו כביכול...