סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

הזוכר לחייבים טובות

פעם
ליוותי את הרב זצ"ל מבית הכנסת לביתו, ובדרך ביקש הרב שניכנס לאנג'ל לקנות
לחמניות. לפני הקנייה גילה הרב כי אין בידו ארנק, ועל כן ביקש ממני להלוות לו
עשרה שקלים.

מיד כשקיבל הרב לידו את הכסף, הוא הוציא שטר
חוב וכתב כי הוא חייב לי עשרה שקלים. הרב כנראה ראה את פליאתי, שהרי מדובר בסכום
כסף לא גדול, מה גם שמדובר בכבוד הרב, ולכן בוודאי שאינני חושש. על כן הסביר לי
הרב שיש הלכה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ע) שכתוב בה: "אסור להלוות בלא
עדים, ואפילו לתלמיד חכם, אלא אם כן הלוהו על המשכון. והמלוה בשטר משובח יותר.
וכל המלוה בלא עדים, עובר משום לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד), וגורם
קללה לעצמו". זכיתי אפוא גם להלוות כסף לרב וגם ללמוד הלכה.

כשהגענו לביתו של הרב, הוא ביקש ממני להמתין, החזיר לי
עשרה שקלים, לקח את שטר החוב וקרע אותו לגזרים.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

כשרואים את זה בעיניים ממש – זה אחרת. אין שום הסבר למה שקרה שם...
שעה קלה לאחר שהלכו הרופאים הגיע אלי הרב, מלווה ברב זעפרני. הרב היה לבוש בגלימתו ואמר לי: אני נוסע עכשיו לארצות-הברית לביקור קצר, אבל דע לך שכאשר אחזור אתה תהיה בריא לגמרי. חשבתי לעצמי שהרי...
שאלתי את עצמי אם אני עד למשהו מיוחד, ענק, לא רגיל, או שזה רק דמיון. השכל אמר לי: זה רק נדמה לך. אין דברים כאלה. אבל העיניים רואות!
  הגיע אלינו שמן שהרב מרדכי אליהו זצ"ל השתמש בו להדלקת נרות חנוכה, אותו בן משפחה מרח אותו על המקום שבו היה הגידול, וזה היה ממש בחינת "ומנותר קנקנים – נעשה נס לשושנים".
סיפרה יעל מדימונה: לפני כ-12 שנים, כאשר התארחנו בירושלים בשבת, בננו שהיה אז בן ארבעה חודשים עבר מוות בעריסה. יצאתי לרחוב עם התינוק על הידיים וצעקתי לרבי מאיר בעל הנס ולרבי שמעון בר יוחאי שיעזרו...
עוד סיפר אותו יהודי: בעבר התגוררתי בשכירות ליד אדמו"ר חשוב, ורציתי לזכות לרכוש דירה משלי. הגעתי לבקש ברכה מהרב זצ"ל על קניית דירה בארץ ישראל, אבל במקום לברך אותי שאזכה בדירה הוא אמר: אתה גר...