סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

הזמן נותן לאדם את התשובות הנכונות

ואיך החלטת? ביקש הרב לדעת. השבתי לרב מה שהשבתי והוא אמר: "החלטת נכון, הייתה לך כבר התשובה ובאמת לא היית חייבת לדבר אתי. לעתים הזמן נותן לאדם את המחשבות הנכונות, בסבלנות, וזאת תהיה הברכה אלייך, שתמיד תהיה לך סבלנות לשאול את עצמך ולשמוע את תשובתך"! 

הייתי מוטרדת בשאלה מסוימת כמה ימים ולא ידעתי איך לנהוג. היו לי
חברים שיעצו לי כך והפוך. הדבר בלבל אותי יותר והחלטתי ללכת להתייעץ עם הרב
זצ"ל. הגעתי ללשכת הרב וחיכיתי לתורי.
 
אחרי כשעתיים הרב נאלץ לצאת. הגעתי כעבור כמה ימים שוב, ושוב חיכיתי לחינם,
הרב נאלץ ללכת לפגישה חשובה. וכך קרה לי שוב כעבור כמה ימים. בסוף הגיע היום
שהייתי חייבת להחליט.
 
כעבור כשבועיים פגשתי את הרב בשכונה והוא שאל אותי על הדחיפות ולמה הפסקתי
להגיע. סיפרתי לו בקצרה על העניין ואת הסיבה שלא המשכתי להגיע. "ואיך
החלטת?" ביקש הרב לדעת. השבתי לרב מה שהשבתי והוא אמר: "החלטת נכון,
הייתה לך כבר התשובה ובאמת לא היית חייבת לדבר אתי. לעתים הזמן נותן לאדם את
המחשבות הנכונות, בסבלנות, וזאת תהיה הברכה אלייך, שתמיד תהיה לך סבלנות לשאול
את עצמך ולשמוע את תשובתך"!
(דורית הופר לנג(

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

סיפרה טליה שושן מירושלים: אחותי הייתה מאושפזת בבית חולים, והתקשרה אלי בוכה מדאגה. לא ידעתי בדיוק ממה היא סובלת, אבל פניתי לרב זצ"ל לקבל ברכה בעבורה. כתבתי את שמה ואת מספר הטלפון של בעלה ושאלתי...
סיפר משה חיים וולף, תושב רבבה: אשתי מנהלת מרפאה בקרני שומרון. אשתו של הרוקח במרפאה נפטרה, ובשבעה עליה סיפר הרוקח על אשתו: גרנו במקום מסוים בשכנות למסגר, והרעש היה בלתי נסבל. בשלב מסוים הבנו שלא...
הרב אמר שזה לא שייך, כי המשפחה רגישה והם בוודאי ייפגעו וזה יצער אותם. אמרתי לרב שאני מכיר היטב את המשפחה והם לא כאלה שמקפידים, ומה שאני אעשה זה בסדר...
להתעניין בשלומם של חברינו. להרגיש אותם ממש ! ביטוי מעשי בלכך בסיפור הבא
הידיים שלי היו עדיין שחורות מקילוף האגוזים. הושטתי את הידיים לרב, ואמרתי לו שהן מעידות על כך. לאחר שכבוד הרב ראה את הידיים שלי, הוא שמח ובירך בכוונה "שהחיינו"...
בערב פסח אחד הרב קם באמצע הלילה ואמר לרבנית: יש חמץ בבית. הרבנית זינקה מהמיטה ואמרה: עבדתי כל כך קשה לפסח כדי שיהיה לנו חג כשר, אם יש חמץ אני לא נשארת בבית הזה לדקה...