סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק שישי

החיד"א של החטופים

כשנודע לי לאחר מכן על קרוב משפחה שנעדר כשבוע, סיפרתי לבני משפחתו על הסגולה הנ"ל, הגיעו עשרה אנשים מחבריו ובני המשפחה מאזור המרכז להר המנוחות בגבעת שאול, וכשעתיים לאחר שסיימנו את קריאת פסוקי התהילים נמצא הנעדר!

סיפר הרב אהרן ירון כלף שליט"א: מרן מו"ר הראשל"צ
הרה"ג הרב מרדכי אליהו זצוק"ל היה מורה בחיי חיותו, במקרה של נעדרים,
לשלוח מניין גברים לקבר החיד"א ולקרוא מספר תהילים החיד"א את אותיות
שם הנעדר ושם אמו כסגולה בדוקה למציאתו.
 
שמעתי מחבר על מקרה שהסגולה פעלה. כשנודע לי לאחר מכן על קרוב משפחה שנעדר
כשבוע, סיפרתי לבני משפחתו על הסגולה הנ"ל, הגיעו עשרה אנשים מחבריו ובני
המשפחה מאזור המרכז להר המנוחות בגבעת שאול, וכשעתיים לאחר שסיימנו את קריאת
פסוקי התהילים נמצא הנעדר! לאחר מכן סיפרתי לרבנו זצוק"ל את המעשה, והוא
השיב בפנים צוהלות: "ברוך ה', זה עובד".

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

תמיד הרב היה מעודד את נשות ישראל ישראל ללמוד והתפתח ולהחכים - הכבוד הגדול שמרן העניק לנשות ישראל הצדקניות  עד שכינה אותן "כתר לראשינו"!
פניתי לרבנית צביה אליהו שתחיה לקבל ברכה ולזכות לטעום מריבת האתרוגים האחרונה שהרב ברך עליה לפני פטירתו. הרבנית קיבלה את פני ובישרה לי שנשארו חתיכות אחרונות מהאתרוגים הללו. ממש זכיתי. 
משראה הרב את המוט הגבוה הוא אמר: "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ – נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם". הזדעזעתי. הרב אליהו היה נזהר מאוד בלשונו, והפסוק הזה מדבר על המגיפה שהייתה בימי דוד המלך. תחילתו של אותו פסוק מספרת...
סיפר הרב משה ברכה, הצלם של שיעורי "קול צופייך": הרב היה מקפיד מאוד שלא לפגוע בכבודו של אף אחד. הייתי עד בעצמי לעשרות מקרים שבהם אנשים הגיעו אל הרב זצ"ל וביקשו ממנו שישמש כסנדק בברית...
הידיים שלי היו עדיין שחורות מקילוף האגוזים. הושטתי את הידיים לרב, ואמרתי לו שהן מעידות על כך. לאחר שכבוד הרב ראה את הידיים שלי, הוא שמח ובירך בכוונה "שהחיינו"...
בדיעבד התברר לי שכבוד הרב לא אוכל טונה בכלל, רק סרדינים שרואים את הקשקשים שלהם ואין שום חשש שמא התערב כריש במקום טונה בתוך הקופסא, בלי שום אפשרות לזהות את הטעות..