סיפר יחזקאל דאום הצעיר, נכדו של הרב יחזקאל דאום ע"ה: סבי
ע"ה היה מקורב מאוד לרב אליהו זצ"ל. יש לא מעט סיפורים, גם בספרים
"אביהם של ישראל", שמעידים על הקשר המיוחד שהיה ביניהם. פעם פניתי אל
הרבנית צביה אליהו שתחיה, אשת הרב זצ"ל, וביקשתי ממנה ברכה. הרבנית השיבה
לי: בשמחה. יש לי הכרת הטוב לסבא שלך, ואני חייבת לו תודה גדולה. כששאלתי אותה
למה כוונתה, היא סיפרה: כאשר סבך התמנה לרב של תנובה, אמר לי הרב זצ"ל כי
אני פטורה מלהכין בעבורו גבינה. חשבתי לעצמי: מה זאת אומרת פטורה מלהכין בעבורו
גבינה? עד אז היא הכינה את הגבינה בעצמה?
הרבנית כאילו קראה את מחשבותיי, חייכה והוסיפה: מרן הרב אליהו זצוק"ל לא
היה אוכל שום גבינה בשום הכשר, בגלל רכיבי חלב עכו"ם שהיו במחמצות שבהן היו
מחמיצים את הגבינות. אשר על כן למדתי איך לעשות גבינה משיירי החלב שהיינו קונים,
וכך הייתי מחמיצה לו גבינה ביתית מדי פעם.
אחרי שהרב יחזקאל דאום התמנה לרבה של תנובה, הוא בא לרב אליהו ואמר לו כי הוא
מייצא חלב מיוחד מארץ ישראל לאירופה כדי שיכינו ממנו מחמצות. כדי שהגבינות של
תנובה יהיו למהדרין מן המהדרין.
עוד הוסיפה הרבנית ואמרה, כי הרב היה נוהג בהידור כשרות זה לעצמו בלבד. הוא לא
אמר לנו לא לאכול גבינה. הוא לא הורה כך ברבים, והסתמך על פוסקים שהתירו להשתמש
בתערובת אבקת חלב עכו"ם. אבל לעצמו הוא החמיר.
אחרי שנפתרה הבעיה של הרבים בזכות פעילתו של הרב יחזקאל דאום ז"ל, הרב
פרסם ברבים את האיסור לאכול גבינה שלא נעשתה בהידור הכשרות הזה, עד שהיום חברות
רבות וגדולות נוהגות כך.
