הידור במצוות שמחת ילד

כשהייתי ילד בן 8 אבי ע"ה נהרג בתאונה טרגית, ועול הפרנסה
הכבד נפל על כתפי אמי. המצב לא היה פשוט בכלל, אבל איכשהו שרדנו. הגעתי לגיל 13,
אבל מה שזכור לי מחגיגת בר-המצווה שלי הוא חוויה עצובה. חגיגה בלי אבא שילווה
אותי לקראת היום החשוב הזה וישמח בשמחתי.
 
והנה מתקרבים ובאים חגי תשרי. אמרתי לאמי שלמדנו בתלמוד תורה שלאחר גיל מצוות
צריך ליטול את ארבעת המינים כהלכתם. אמי השיבה לי בכאב: בני יקירי, נראה לי שלא
אוכל לתת לך כסף לקניית האתרוג, אנו נמצאים בתחילת חודש אלול. אני מציעה שתחסוך
לך כסף מדמי הכיס שנתתי לך, וכן ממבצעי התהלים שאתה משתתף בהם, ובכסף הזה תקנה
לך אתרוג.
 
במשך חודש וחצי אספתי פרוטה לפרוטה, עד שהגיעו ימי ערב סוכות. הלכתי עם
"קופת החיסכון" שלי לשוק "מחנה יהודה" וקניתי אתרוג בקופסה
סגורה וחתומה שכתוב עליה "מהודר". השמחה שלי לא ידעה גבול. אבל
כשהגעתי הביתה ופתחתי את הקופסא, גיליתי שכנראה סידרו אותי. האתרוג לא היה כזה
יפה. אבל לא ידעתי להחליט האם ייתכן שקניתי חתול בשק, או שפשוט אני לא יודע ובקי
בהלכות האתרוג. החלטתי אפוא לעלות לביתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שגר
בשכנות אלינו, ולשאול אותו האם האתרוג שקניתי מהודר.
 
הגעתי לביתו של הרב והגשתי לו את האתרוג. הרב עיין בו מכל צדדיו ואמר:
"כשר". שאלתי: הרב, האם זה לא מהודר? והרב חוזר ואומר:
"כשר". נישקתי את ידו ויצאתי מהבית, ולבי כבד עלי. אבל עוד בטרם
הספקתי לרדת במדרגות יצא אלי אחד מבני ביתו של הרב וקרא: סליחה, הרב מבקש שתשוב
אליו.
 
חזרתי מיד אל הרב, והוא הביט בי בחיוך ואמר: בוא נעשה עסקת חליפין, תביא לי את
האתרוג שלך, הכשר, ואני אביא לך את האתרוג שלי, המהודר.
 
ממש התביישתי. הדמעות ירדו על פני ואפילו לא עצרתי לנגב אותן. יצאתי מהבית של
הרב עם אתרוג ששווה אולי למעלה מאלף שקלים.
 
למחרת, ביום הראשון של סוכות, קמתי להתפלל בנץ החמה עם הרב מרדכי אליהו.
הסתכלתי עליו כאשר הוא הוציא את האתרוג ולא האמנתי. שפשפתי את עיני שוב ושוב,
אבל זאת לא הייתה טעות, האתרוג שלי, זה הכשר, נמצא בידיים של הרב. הוא באמת
החליף אתי.
 
באותו יום ראיתי מה היא התורה ומה הם תלמידי חכמים המרבים שלום בעולם. הרב ידע
שאהיה בתפילה הזאת, והיה לו חשוב שאראה שהחלפת האתרוגים לא הייתה סתמית, רק כדי
לשמח אותי.
 
מהרב זצ"ל למדתי מה זו אהבת ישראל. הרב מרדכי אליהו, שידע יותר טוב מאתנו
מהו אתרוג ומה כוונותיו, בחר לקיים מצוות אתרוג בהידור הכי גדול שרק אפשר,
בהידור כזה שלא ניתן להשיג, הידור של שמחת ילד יהודי.