הלוואה במתנה

ערב
פסח אחד פגשתי חבר שהיה מקורב מאוד לרב אליהו זצ"ל, וראיתי שהוא קצת טרוד.
שאלתי אותו מה העניין, והוא סיפר לי כי הרב אליהו בירך אותו לקנות דירה. לאחר
הברכה, הוא מצא דירה טובה ורצה לחתום חוזה, אבל היו חסרים לו 70 אלף שקלים בשביל
החתימה. הוא חזר אל הרב, והרב אמר לו שלפני פסח הוא יקבל את הכסף החסר. והנה,
עוד כמה שעות מגיע פסח והוא עדיין לא קיבל אותו.

כשהגעתי
לביתי סיפרתי את הסיפור לאשתי, והיא בטובה אמרה לי: יש לנו בחשבון 70 אלף שקלים
פנויים. נלווה לו אותם לשנתיים כדי שיקנה את הדירה. מיד התקשרתי אליו והודעתי
לו: יש לך 70 אלף שקלים לפני פסח, לך תחתום על הדירה. הוא שמח והודה לנו מאוד,
הגיע לקחת את הכסף ובשעה טובה חתם על חוזה לקניית הדירה. כעבור שנתיים, בערב
פסח, הוא הגיע אלי ואמר: הגיע מועד הפירעון. אמרתי לו: אני יודע שאין לך, ואני
מוותר לך על החזרת ההלוואה. הוא הוריד את ראשו והחל לבכות. שאלתי אותו למה הוא
בוכה והוא סיפר: הייתי אתמול אצל הרב זצ"ל, סיפרתי לו שאני צריך להחזיר חוב
של 70 אלף שקלים ואין לי מאיפה להחזיר, אני לא יודע מה לעשות וממש אובד עצות.
והרב השיב לי: הם יוותרו לך על החוב. והנה, עכשיו אתה מוותר לי, ממש כדברי הרב.

סיפרתי לו: האמת היא שאת כל הכסף שאני צריך לתת מעשר וצדקה
השנה כבר חילקתי, ולא חשבתי לוותר לך על החוב. אבל אמי נפטרה לפני כחודשיים
והשאירה ירושה שחלקי בה הוא 700 אלף שקל, ואני צריך לתת מזה מעשר של 70 אלף
שקלים, בדיוק כסכום החוב שלך. לכן החלטתי לוותר לך.