סיפר
יוסף אברמסון מגבעת אסף: באחד הלילות קראתי לילדיי סיפור לפני השינה מהספר הנפלא
"אביהם של ישראל". כיוון שהיה זה מוצאי שבת, בחרתי בסיפור קצר הקשור
לשבת בשם "נרות כעין החשמל" ובו מסופר שהרב לימד הלכה בהלכות נרות
שבת. וכך אמר: "יש לברך רק על נרות שבת. אבל אין לברך על הדלקת אור החשמל,
כי אין הדבר בידו, שהרי יכולה להיות תקלה במערכת החשמל והוא יכבה, ואינו יוצא
ידי חובת הדלקת נר שבת באור זה, אלא ידליק שני נרות".
וכך סיפר מיד אחר כך: "פעם אחת אמרתי הלכה זו באחת מתוכניות הרדיו, והשדרן
אמר לי שהפסקת חשמל היא דבר שאינו מצוי. בעוד אנו מדברים והנה נפסק השידור,
ולאחר כמה דקות הוא התחדש. שאלתי את השדרן: מה אירע? והוא אמר לי, שהייתה הפסקת
חשמל. אמרתי לו: הנה, אתה רואה שהפסקת חשמל היא דבר מצוי, ולכן אין לסמוך על אור
החשמל". בעת שהתחלתי לקרוא לילדיי את המלים הללו: "בעוד אנו מדברים
והנה נפסק השידור" – לפתע כבה החשמל בכל הרחוב שלנו בגבעת אסף. ויהי הדבר
לפלא!