סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

 הפיתרון ההלכתי המבריק והמכבד

כל המוזמנים כבר הגיעו, וביניהם אנשים חשובים. אם יבטלו את הברית יהיה מזה חילול השם גדול. האם יעשה ברית בשבת?

שבת אחת הגיע מוהל בשאלה לפני הרב זצ"ל. הוא הוזמן לברית
שצריכה להיות בשבת זו. והנה לפני שעה קלה אמר לו אבי הבן שהילד הזה הוא
"יוצא דופן", שנולד בניתוח ולא בלידה טבעית. על-פי ההלכה, מי שנולד
בצורה כזאת לא יכול להיות נימול בשבת.
 
שאל המוהל מה יעשה, כל המוזמנים כבר הגיעו, וביניהם אנשים חשובים. אם יבטלו את
הברית יהיה מזה חילול השם גדול. האם יעשה ברית בשבת?
 
אמר לו הרב: אתה מוהל זריז. מה שעליך לעשות הוא לברך את כל הברכות בקול. במקום
לומר שם ה', תגיד "השם" בהבלעה. תנגן באריכות במילים האחרות של הברכה.
אחר כך תפתח את החיתול, תטפל בילד ותחכה שהוא יבכה קצת. במהירות תחבוש אותו עם
יוד וחומרי חבישה ותסגור את החיתול.
 
להורים תגיד שלא יפתחו את התחבושת עד למחרת. ביום המחר תבוא להוריד את
התחבושת, תציע להורים לצאת מהחדר על-מנת שלא יתעלפו מהדם, וכשהם בחוץ תעשה את
הברית במהירות ותחבוש שנית.
 
למחרת חזר המוהל ואמר שעשה כדברי הרב. אף אחד לא שם לב לכך שלא נערכה ברית
בשבת אלא ביום ראשון. בשבת כולם היו עסוקים באוכל ובברכות ולא שמו לב שלא נערכה
ברית. וביום ראשון הוא בירך את הברכות לעצמו, כי ברכה שבורכה ביחיד בברית –
תופסת.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

רמי מאמו גר בקצרין, רחוק מאוד מבית הרב בירושלים, אבל קרוב מאוד רוחנית ונפשית אל הרב זצ"ל. אחרי פטירתו של מרן הרב אליהו זצוק"ל הוא היה בא אליו בחלומות ומדריך אותו בצמתים חשובים בחיים. יום...
שמתי את הרכב במוסך ובאתי לספר לרב מרדכי אליהו מה שקרה לנו. הוא אמר לי: "השטן מתנכל לך. בכל פעם שתיסע לדבר של קדושה – יהיו לך תקלות. אם תוותר על המשימה הקדושה – הרכב...
 זכינו לקיים את הנדר ולקרוא לבננו על שם הרב, ולימים זכינו שבנו, הרב שמואל אליהו שליט"א, גזר משערות ראשו ב"חלקה".
אם הרב יכול לצחוק ולנשום בעוצמה כזאת שקרעה את המסכה מעל פניו, נראה כי התפילות כבר עשו את שלהן והרב אינו נצרך עוד לטיפולינו...
הרב בירך אותו, ואחר כך הסתכל לצדדים לחפש את המלווים של החתן. אני עמדתי בצד, כדרכי. כשהרב הבחין בי הוא שאל אותי: מה אתה רוצה ברכה? אמרתי לו: ילדים! 
לקראת הלידה של ילדי התשיעי הייתי אחוזה פחדים קשים והרגשתי שלא אוכל לעבור לידה. נפשית לא אעמוד בזה. דחיתי את הנסיעה לבית החולים כמה שיותר, אבל כשכבר לא הייתה בררה יצאנו בחשש כבד. בדרך התפללתי...