מספר אליעזר כספי מקריית-ארבע: אשתי עבדה בבית-מלון בגוש קטיף ת"ו, והרב מרדכי אליהו זצ"ל התארח שם. ההתרגשות לארח את הרב הייתה גדולה, ועובדי המלון, כמו גם האורחים שהיו בו באותה עת, שמחו על ההזדמנות לבקש ולקבל מהרב ברכה. והרב, למרות שבוודאי התכוון לנוח קמעא מהעומס התדיר שהוא נתון בו, ברך את כולם במאור פנים ובנחת, כאילו לשם כך ממש הגיע לבית המלון.
גם אשתי ניצלה את הזדמנות הפז הזאת וניגשה אל הרב לקבל ברכה. לא היה עניין מיוחד שהיה נצרך לנו באותו הרגע, אבל כמו אימא טובה, היא ביקשה ברכה כללית עבור בננו שיחיה. הרב ברך ברכה יפה, ואשתי יצאה מאתו שמחה וטובת לב.
כעבור כשבועיים בננו היה מעורב בתאונת דרכים ונפגע בראש. הרופאים חששו מאוד מהתוצאות של אותה תאונה, ואמרו לנו שאם הוא יצא מזה, הרי שזה יהיה ממש נס. אבל ב"ה בננו יצא מהסיפור הזה בריא ושלם, בגופו וגם בנפשו. הוא לומד וזכה להקים משפחה, ומהפגיעה בראש לא נותר זכר. אנחנו לא ממש יודעים איך הרופאים מסבירים את הנס הזה, אבל לנו ברור שהכול קשור לברכה שהבן קיבל מהרב. ברכה שהקדימה תרופה למכה.
