סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק שישי

הרבה הרצלים

דע לך כי היו הרבה אנשים שחשבו כמו הרצל להביא את היהודים לארץ ישראל. וחלקם בוודאי היו גם מוכשרים ממנו. ובכל זאת הם לא הצליחו והוא הצליח. כל זה בגלל שהכול הוא עניין של סייעתא דשמיא שחלה על המעשה. כמו שהפסוק אומר: "לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ" (דברים פרק כד). אם כן, גם אתה תמשיך, ואם תזכה תשרה ברכה במעשה ידיך.

אחרי מלחמת ששת הימים, עת שוחררה בע"ה ירושלים והכותל המערבי, החליט הרה"ג שלמה גורן זצ"ל לחפש את כלי המקדש, ובעזרתו של רני ג'ונס הביא מכשירים ממכשירים שונים לגלות מנהרות מתחת להר הבית. בין השאר הם הביאו לשם מגלי מתכות רגישים ביותר, שהרי כלי הקודש היו עשויים זהב. והרבה זהב. במהלך העבודות האלה פנה הרב גורן לרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה, על מנת שייקח חלק בחיפושים.

מספר הרב בורשטין, שהיה מקורב לרב זצוק"ל: כשסיפרתי על כך לרב, הוא נעצר, נעץ בי את מבטו ואמר לי: הרמב"ם כותב בהלכות בית הבחירה (פרק ד) כי שלמה המלך החכם באדם "ידע שסופו ליחרב, בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה". החכם באדם בנה באופן שלא יוכלו למצוא אותו, ואתה, הרב מנחם בורשטין, תמצא?

הבנתי כי זה לא ביכולתי, וכמובן שהדברים הללו קצת ריפו את ידי. אחרי שבוע פגשתי את הרב בעניין אחר והוא שאל אותי איך מתקדמים החיפושים. אמרתי לו, שאחרי השיחה עם הרב הבנתי שאין מקום לחפש עוד את כלי המקדש. בשביל זה צריך חכמה כמו של שלמה, שבחכמתו הסתיר את המקום הזה.

אמר לי הרב: תמשיך. הכול זה ענין של סייעתא דשמיא. דע לך כי היו הרבה אנשים שחשבו כמו הרצל להביא את היהודים לארץ ישראל. וחלקם בוודאי היו גם מוכשרים ממנו. ובכל זאת הם לא הצליחו והוא הצליח. כל זה בגלל שהכול הוא עניין של סייעתא דשמיא שחלה על המעשה. כמו שהפסוק אומר: "לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ" (דברים פרק כד). אם כן, גם אתה תמשיך, ואם תזכה תשרה ברכה במעשה ידיך.

מסיים הרב בורשטין: אני לא זכיתי לכך אז, אבל אני מקווה שיבוא יום ותהיה עת רצון לגילוי כלי המקדש ולבניין הבית השלישי בקרוב. אמן.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 הרב זצ"ל כיהן כדיין שנים רבות, מגיל עשרים ושבע ועד גיל שבעים. בתחילה הוא היה דיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. 
 וכשאתם אומרים ו"פָקְדֵנוּ" תכוונו על מה שאלוקים אמר על שרה: "וה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ יְהֹוָה לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: וַתַּהַר וַתֵּלֶד וכו'" (בראשית פרק כא א). 
 הלכה למעשה הלכה כדעת הרוב, ומנין שאסור לו לדין שהוא בדעת מיעוט או בכל דעה אחרת ממה שפסקו הדיינים האחרים בכל מותב שהוא לילך ולספר על עמדתו שלו... 
 אותו תלמיד-חכם פתח את כל המזוזות ומייד אמר לו בפסקנות: כל העיני"ן של המזוזות שלך נכתבו באופן שהרגל התחתונה של העי"ן נמשכת ומתעגלת כלפי מעלה ויוצרת כצורת אות שי"ן. 
סיפר יצחק צדיק מגבעת זאב: לצערנו, בתנו השנייה נפטרה מיד לאחר הלידה. התברר שהאסון הזה נגרם בגלל טעות גדולה שעשו ראש המחלקה, הרופאים והאחיות. אנשים רבים הציעו לנו לתבוע את בית החולים על כך ולקבל...
 ממש כמו שכתוב בסידור במנחה של שבת: "מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה. מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה. 
יג. @10בֶּעָבָר לֹא הָיְתָה הַשְּׁבִיעִית מַשְׁמֶטֶת הַקָּפַת חֲנוּת וּשְׂכַר שָׂכִיר כִּי לֹא הָיָה הַדָּבָר בְּגֶדֶר חוֹב, אוּלָם בַּזְּמַן הַזֶּה הַקָּפַת חֲנוּת אוֹ שְׂכַר שָׂכִיר – נִשְׁמָטִים, הֱיוֹת וּמַקְפִּידִים עַל יוֹם הַתַּשְׁלוּם וְכָל יוֹם אִחוּר הוּא...
 אמר לו הרב שמדי שנה בשנה חוזר הוא על תלמודו זה בטור, שאם לא כן, אינו מרשה לעצמו לפסוק בהלכות נידה. מו"ר הרב היה ידוע בראייתו החדה שהפכה לשם דבר גם בפסיקה בהלכות כתמים ומראות...
 אני זוכרת את השמחה, הקבלה והאהבה כלפי כל אחד, כאילו "בשבילו נברא העולם", גם אם היה שונה או קצת מיוחד. 
 ובאמת כך היה. כמה מרגש היה לגלות שמרדכי נולד ביום ההולדת של הרב, כ"א באדר. 
 עד היום אני זוכר כמה התפעלתי אז מרגישותו של הרב, שעל אף השאלה המעט מביכה, ועל אף היותו של זה שמולו בסך הכל ילד, לא התעלם ממנו ואף התייחס אליו בכבוד. 
 אחראי התקשורת בחצרו של הרבי סיפר לרב שהאדמו"ר ביקש לראות שוב את השידור הרבי הביט בשידור זה באהבה רבה ובהערצה רבה