סיפר הרב זצ"ל: כשהייתי צריך להתמנות לדיין, הוזמנתי לבן-גוריון, שהיה באותה שעה אחראי על מינוי הדיינים. דיברנו על השבת. תוך כדי השיחה אמר לי בן-גוריון: אתם, הרבנים, הוספתם יותר מדי. הקב"ה נתן לנו עשרת הדיברות ואתם מוסיפים מצוות.
חייכתי. שאל אותי, מזכירו יצחק נבון: מדוע אתה מחייך? שאלתי: האם יש כאן תנ"ך? בוודאי שהיה תנ"ך. בן-גוריון היה אוהב תנ"ך, והביאו תנ"ך.
פתחתי את התנ"ך והראיתי להם שבעשרת הדיברות יש מצוות שבת. אמר לי בן-גוריון: טוב, אז לי יש רק תשעה דיברות.
אמרתי לו: יש לנו עשרה דיברות, וכל התורה כולה, תורה שבכתב עם תורה שבעל-פה, הכול מחייב אותנו.
