סיפר הרב יצחק גזית: קרה והוחלט להוציא מודעות, "פשקווילים", על רב אחד שפסיקתו לא עלתה בקנה אחד עם הפסיקה המקובלת. המודעות האלה היו מנוסחות בלשון קשה, שהיה בה כדי לפגוע באותו רב. באו אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל בבקשה שיצרף גם הוא את חתימתו. ואולם הרב, שידוע כי הייתה לו רגישות רבה לא לפגוע באנשים, בוודאי לא ברבנים, לא רצה לצרף את חתימתו סתם כך, שמא יתפרש שהוא נותן את הסכמתו למילים הקשות. על כן כתב הרב על אותו רב, שפסיקתו היא שונה מהפסיקה המקובלת.
לימים הוזמן הרב אליהו לכנס שהתקיים בבית-כנסת, כנס שהוזמנו אליו רבנים רבים וחשובים. הרב נכנס לבית-הכנסת והנה בכותל המזרח יושבים אותם רבנים חשובים, ואילו הרב שהוציאו עליו מודעות יושב בפינה אחרת של בית-הכנסת, לבדו, אין איש אתו. ראה הרב כך, הלך וישב ליד אותו רב. הגיעו אליו שליחים וביקשו ממנו שיכבד את המעמד וישב גם הוא במזרח, ואולם הרב השיב: נוח לי כאן, זה המקום שלי.
הרב מחל על כבודו וישב ליד אותו הרב – הכול כדי לא לבייש אותו. הכול מתוך הענווה הגדולה וקבלת כל אדם באשר הוא אדם.
