סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

השותף של הרב

סיפר בנו של הרב זצ"ל, הרב יוסף אליהו שליט"א: אחד מתלמידי הרב אליהו זצ"ל סבל מכאב ראש חזק במשך זמן ממושך. כאשר פנה ל"טרם" נתנו לו אקמול ואמרו לו שיתגבר. הוא לא הצליח להתגבר ועל כן פנה לבית החולים. שם עשו לו בדיקה ובישרו לו כי יש לו מפרצת במוח, לא עלינו. הודיעו לו שאין אפשרות לרפא את המפרצת, ואלו ימיו האחרונים. על כן טוב יעשה אם ייפרד בהקדם מבני משפחתו.

אותו תלמיד הגיע אל הרב וסיפר לו מה אומרים הרופאים. אמר לו הרב: אל תחשוש, לך לפרופ' חוסה כהן. הוא מנתח מוח מומחה, והוא ינתח אותך והכול יבוא על מקומו בשלום.

הלך התלמיד לפרופ' חוסה כהן, והפרופסור אמר לו שזהו ניתוח יקר מאוד שעולה 85 אלף שקלים, וגם לאחריו אין לו באמת סיכוי להירפא. "זה מה שהיה לאריאל שרון ולא עלה בידו להתרפא מזה", אמר לו, "וגם לך אין סיכוי".

חזר התלמיד לרב אליהו וסיפר לו כי הרופא המומחה סובר שאין לו סיכוי. אמר לו הרב: בכל זאת, לך אליו שינתח אותך ניתוח ראש ותתרפא.

הלך התלמיד לרופא, חתם על מה שחתם ועבר את הניתוח המסוכן. באורח פלא הניתוח הצליח והתלמיד נרפא כליל.

כעבור כמה חודשים הגיע לתלמיד חשבון על סך 85 אלף שקלים עבור הניתוח. הוא שאל את הרב מה יעשה, כיצד ישלם את החשבון, יש לו ברוך ה' ילדים ומשכורת מצומצמת ואין לו אפשרות לשלם אפילו אלף אחד.

הרגיע אותו הרב ואמר לו לא לדאוג וביקש ממנו שיבוא לשיעור ביום שני. בתום השיעור הזמין אותו הרב שיגיע איתו לביתו. התלמיד שם לב כי הרב אומר לאדם נוסף שהיה בשיעור שיגיע גם הוא לביתו, וכך הגיעו שלושתם לביתו של הרב.

הרב ביקש מהתלמיד את המכתב של בית החולים, הסתכל על החשבון, הגיש אותו לאדם השני שנקרא על ידי הרב ואמר: תן לו מהחשבון שלי. האדם השני הסתכל על הסכום, הוציא צ'ק, כתב את הסכום המדויק ונתן לרב שנתן לתלמיד, וכך הם נפרדו לשלום.

התלמיד שמח בכפל כפליים על מה שהרב עשה לו, גם על ההדרכה שבזכותה ניצלו חייו, וגם על התרומה הגדולה שקיבל לאחר מכן. מה שהפתיע אותו היה המשפט שאמר הרב: תן לו מהחשבון שלי. מהו החשבון של הרב? בצאתם מבית הרב שאל את האדם שחתם על הצ'ק מה העניין עם החשבון של הרב. סיפר לו אותו אדם כי הוא היה מקושר מאוד לרב כדורי, ופעם הוא נתבע בדין תורה על זכויות ממוניות שהיו לו. אמר לו הרב אליהו זצ"ל: תוותר על מה שמגיע לך בדין, ואני אדאג שאתה תתפרנס ברווח גדול.

אותו אדם ויתר על זכויותיו לכבוד הרב כדורי, שלא יהיה דין ודברים עם המשפחה והישיבה והיורשים, ולאחר שיצא נקי מהתביעה, אמר לו הרב: נעשה אני ואתה שותפות בעסקים. הוציא הרב מכיסו סכום כסף, נתן לו ואמר שיעשה מסחר עם הכסף הזה.

אותו אדם הלך וסחר והרוויח מעל למשוער. כעבור כמה חודשים הגיע אל הרב עם חבילת שטרות, נתן לרב ואמר לו: העסק הצליח, הנה קח את חלקך, אתה הרי השותף שלי.

הרב צחק ואמר לו: לא כך. שמור את הכסף הזה בצד, ומדי פעם אשלח אליך אנשים נזקקים ואתה תיתן להם. וכך היה, מדי פעם הרב היה שולח לאותו אדם אנשים שיעזור להם על חשבון הכסף הזה של השותפות ביניהם.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 הרב אליהו לא כל כך התרשם מההערכות של פרופ' שאקי ואמר לו: "בך יחתמו. תחתום". 
 בפעילותו מבקש הרב להגיע אל כל שכבות הציבור, ובעיקר לאלה שאינם קרובים בדרך כלל לתורה ולדרכה לשם כך הוא מסתובב בערי הארץ ובעיירות הפיתוח במושבים ובקיבוצים בבתי ספר ובמקומות עבודה, בכל מקום בו אפשר לפגוש...
הרב עצם את עיניו ושקע במחשבות, ופתאום קרא בקול: "שלא תעיז לקרא לו יוחאי"!
 אחי חזר לחו"ל בתמיהה איך הוא ימצא שם זיווג, שהרי קשה לו מאוד למצוא מתאימה בארץ ישראל, ואיך ימצא בחו"ל? 
 עשינו כמצוותו והרב ישב כך במשך שלוש שעות על הרצפה תוך שהוא שומע פיוטים מהרב דוד מנחם שליט"א. 
סיפרה הדסה גהלי מירושלים: זכינו להיות כבני בית בביתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. בעלי הרב אהוד ז"ל זכה להיות העוזר שלו במשך 14 שנה, עוד כשהרב היה רב ראשי. הרב היה היועץ והפוסק שלנו,...
 ממש כמו שהרב כתב בתפילה שחיבר לפני ישיבתו בדין: "ואל ישיאנו יצרנו להעלים עין חס ושלום". כי זו הנטייה הטבעית של אדם - מה, להתעסק עם מקרה כזה? 
 פניתי לרב יוסף אליהו שליט"א, בן הרב מרדכי אליהו זצ"ל, וכיוון שהיינו אז סמוך ונראה לפני ההילולה של הרב זצ"ל, הרב יוסף יעץ לי להתפלל על הציון של הרב זצ"ל ולבקש שהוא ייתן לי רמז...
 לפני שהוא גוזז הוא פנה לפעוט ואמר לו: "תסתכל ישר לאמא שמצלמת, בכדי שהתמונה תצא יפה''. פרטים קטנים ששייכים לענקי הרוח. 
סיפר הרב משה ברכה, צלם השיעור "קול צופייך": הרב זצ"ל היה הסנדק של בני. כשנולד בני הבא אחריו ידעתי שהרב לא יאות לשבת שוב סנדק, כיוון שנהג לא לשמש כסנדק פעמיים אצל אותה משפחה, ולכן...
 בגיל נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף ובכל שנות לימודיו בישיבה הצטיין ונחשב לבחיר התלמידים, עד שראש הישיבה ראה בו כיורשו הרוחני וממשיך דרכו בפועל. 
עוד סיפר משה אייזן מפסגות: בני הגדול משתמש בשתי ידיו. הוא כותב ביד שמאל, אבל יד ימינו היא החזקה. כאשר היה אמור להניח תפילין בפעם הראשונה לפני בר המצווה, בשנת תשס"ד, הבאתי אותו לרב אליהו...