סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

השכר מגיע מייד בסיום העבודה

את הדבר הגדול ביותר למדתי בסוף העבודה. מייד כשסיימתי להרכיב את הדלת, זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי שכר על עבודתי ממש לאחר שסיימתי אותה! 

בעבר הייתה לי מסגרייה, ולפי בקשתה של הרבנית שתחיה הכנתי לבית הרב
זצ"ל דלת ברזל. רציתי לזכות ולהרכיב את הדלת בעצמי, ולכן לא שלחתי פועלים
כדרכי אלא הגעתי לבית הרב כדי להרכיב את הדלת שהכנתי. במהלך ההזדמנות היקרה הזאת
למדתי מהרב הרבה הלכות, כמו לשים את המזוזה בשליש העליון של המשקוף, או שהמזוזה
תהיה תחת המשקוף, ועוד. אכן זכיתי.
 
אבל את הדבר הגדול ביותר למדתי בסוף העבודה. מייד כשסיימתי להרכיב את הדלת,
כבוד הרב קרא לי אליו ושאל אותי כמה עליו לשלם לי על העבודה. השבתי לו שדבר לא
בוער, אעשה חשבון ואומר לו. השיב לי הרב: שכר שכיר צריך לתת ביומו. גמרת את
העבודה – אתה צריך לקבל את הכסף.
 
זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי שכר על עבודתי ממש לאחר שסיימתי אותה.

(שלום קנוניאן, נהג הוותיקין של הרב)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

הרופא הכניס דרך האף מכשיר לראות את מיתרי הקול, ולחרדתי שמתי לב שהבדיקה מתארכת מאוד והרופא בודק שוב ושוב. חששתי מאוד, ושאלתי את הרופא מה קורה? והרופא השיב לי בתדהמה שהיבלות נעלמו והכול אצלי בסדר... 
קמתי בבוקר עם זיכרון החלום והייתי מאוד מרוגש. הרגשתי שזהו ממש חלום אמת. ממשי ביותר. שלושה חודשים לפני הלידה המשוערת שלנו ילדה גיסתי בן וקראו לו "אליהו". הבנתי למה הרב לא רצה שנקרא לו אליהו...
פעם אחת הגיע הקבלן לרב, ותוך שהוא חוכך את ידיו זו בזו, סיפר לו על עסקת נדל"ן שטומנת בחובה הון עתק. הרב פתח את התהלים וענה לו: "לא לקחת. לא טוב". "מה?" התקשה הקבלן לקבל...
להתעניין בשלומם של חברינו. להרגיש אותם ממש ! ביטוי מעשי בלכך בסיפור הבא
אשר אחותי עלתה עם אמנו ממרוקו, היא נקראה בשם אחר. כשהגיעה לארץ, שינו לה את השם ובאמת יש לה שני שמות. חזרנו אל הרב עם שני השמות, המקורי והחדש, הרב בירך אותה ו"דעתו נחה"...
סיפרה מירב עמור, בת הרב זצ"ל: לפני כשנה בתי עמדה לפני לידה, וכשהתחילו הצירים היא התקשרה אלי. התארגנתי כדי לצאת איתה לבית החולים, ואז פתאום נעצרתי והתחלתי לבכות. רגע, איפה אבא הרב זצ"ל? איך נלך...