מספר
ר' שאול קוקה: כשהייתי ילד למדתי אצל מרן הרב אליהו זצ"ל בתלמוד תורה
"תורת אהרון", ולמרות שהייתי ילד בתלמוד תורה הרגשתי את האהבה הגדולה
שלו לילדים, ואני מצדי החזרתי לו אהבה והייתי קשור אליו כל חיי. הייתי הולך
לשיעורים שלו, הייתי מבקר אותו בחגים ובא לשיר לפניו פיוטים. כשהרב אליהו נפטר,
באופן טבעי מצאתי את עצמי ממשיך לשמש אותו בציון שלו.
אנשים באים לציון במשך כל היום, מתפללים ולפעמים מספרים לי את הישועות שהם זכו
להן. אנשים באים להתפלל על זיווג, ואחר כך חוזרים ומספרים שמצאו את בני זוגם.
אנשים התפללו על דירה שלא הייתה להם ופתאום זוכים. ממש פלאי פלאות. זה קורה כאן
יום יום, אין-ספור סיפורים. אספר סיפור שאי אפשר להאמין לו, אבל הוא קרה בציון
לפני יותר מ-50 איש. בא' באלול הגיעו לכאן זוג הורים עם ילד בן 10 ואמר לי אביו
שהילד לא מדבר וזה גורם קושי גדול מאוד גם עכשיו וגם בעתיד. הוא מספר כי הלכו
איתו לכל הרופאים וקצרה ידם מהושיע. אמרתי לו כי בספר התהילים של מרן הרב אליהו
זצוק"ל כתוב שיש סגולה לקרוא מזמור "למנצח" בצורת המנורה של בית
המקדש. וכאן גם הציון של החיד"א והוא כתב בספרו: "מה מאוד הפליגו
באמירת 'למנצח בנגינות' בציור מנורה. וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום. וראיתי
בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו
נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף" (צפורן שמיר ב' יח'). והבן איש
חי כתב עליו: "יזקוף את הציור של המנורה שמסתכל בו, כדי שיהיה הציור זקוף
לפניו כדמיון המנורה שהיתה זקופה ועומדת בהיכל. ולא יניח הציור מושכב ושטוח
לפניו" (עוד יוסף חי ויגש ג). אמר לי האב: בני לא יודע לדבר, איך יקרא איתך
מזמור שלם? הצעתי לו שננסה. לקחתי את המזמור והעמדתי אותו, קראתי מילה ראשונה
והבן חוזר אחרי בקושי את המילה הראשונה. אחר כך את המילה השנייה, וכך במשך כ-25
דקות את כל המזמור. אחרי שסיימתי אמרתי לאבא שמרן הרב אליהו היה אומר לילדים שלא
יודעים לדבר את הפסוק: "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך". ויהי רצון
שתתקיים בו הברכה של מרן הרב אליהו זצוק"ל. מיד אחר כך שאלתי את הילד איך
קוראים לו, והוא השיב: ידידיה. וכשאמר את השם הוא הוציא את שמו מפיו בלי שום
גמגום. האבא של הילד כמעט התעלף. הנס קרה מול עיניו ממש, בנו שלו מתחיל סוף סוף
לדבר. ומאותו יום והלאה הוא מדבר שוטף כל הזמן.