וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים מִיָּדֶךָ

הסיפור
קרה לפני למעלה מעשרים שנה. הייתי בעלת תשובה צעירה והתארסתי עם בחור בעל תשובה,
וחשבתי אז שכל האמת נמצאת אצלי. ההורים שלי לא שמרו תורה ומצוות, אבל בלי קשר
לזה הם התנגדו מאוד לחתונה עם אותו בחור, כי הם טענו שמשהו בו לא מוצא חן
בעיניהם.

אני חשבתי שאני לא צריכה לשמוע בקולם, כי הם
חילוניים ואני דתייה, אבל הם לא הרפו מהנושא. אולי כדי שאשתכנע, הם החליטו לשדל
אותי בדרך שתתאים לי ולקחו אותי לרב שרעבי בראשון לציון. אולי אם רב יגיד לי,
אשמע בקולו.

הרב פתח ספרים ואמר שהבחור הזה עושה כשפים,
הוא לא מתאים לי ושאעזוב אותו. אבל אני לא התייחסתי ברצינות לדברי הרב. חשבתי
שמדובר בשטויות, אין היום כשפים, ולא הקשבתי לו.

באותה
תקופה למדתי בעיר העתיקה בצפת, ואמרו לי שכדאי לשאול את הרב אליהו זצ"ל.
הגעתי לביתם של הרב שמואל ואשתו הרבנית, והרבנית התקשרה לרב זצ"ל לשאול האם
נכון להימנע מהחתונה הזאת. הרב שאל מה שמי ושם הוריי ומה שם הבחור ושם הוריו.
כעבור רגע הוא אמר שעליי להקשיב להוריי. נבהלתי, אבל כך עשיתי. נפרדתי ממנו,
הכרתי מישהו אחר, התחתנו וזכינו להקים בית מלא אור ושמחה.

כעבור שנים שמעתי שאותו בחור שנפרדתי ממנו התחתן והנישואין לא עלו יפה בדיוק
בגלל שסיבה שהרב הזהיר אותי מפניה.