כשחבר
שלי היה בתיכון, אביו לקה בהתקף לב קשה והגיע לבית חולים בירושלים. הרופאים
הודיעו למשפחה שהמצב קשה מאוד ועליהם להתכונן לגרוע מכל. אמו רצה לקבל ברכה מהרב
זצוק"ל וסיפרה לו מה אומרים הרופאים, אבל הרב אמר לה בשלווה: יהיה בסדר.
היא שמעה את הברכה וקצת נרגעה, אבל לא הבינה את עוצמת
המילים של הרב. כשהגיעה לבית החולים ראתה את בעלה שוכב נינוח על מיטתו במחלקה.
היא שאלה בחרדה: למה אתה פה? אתה צריך להיות כעת בחדר ניתוח.
אבל בעלה השיב לה בשלווה כי לפני כמה דקות העבירו אותו
בחזרה למחלקה. לפני הניתוח המתוכנן לקחו אותו לבדיקה ומצאו שכל הסתימות שהם ראו
בבדיקה הראשונה פתוחות. אין מה לנתח.
או אז הבינה אשתו את
הברכה של הרב: יהיה בסדר.
