סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ

כשחבר
שלי היה בתיכון, אביו לקה בהתקף לב קשה והגיע לבית חולים בירושלים. הרופאים
הודיעו למשפחה שהמצב קשה מאוד ועליהם להתכונן לגרוע מכל. אמו רצה לקבל ברכה מהרב
זצוק"ל וסיפרה לו מה אומרים הרופאים, אבל הרב אמר לה בשלווה: יהיה בסדר.

היא שמעה את הברכה וקצת נרגעה, אבל לא הבינה את עוצמת
המילים של הרב. כשהגיעה לבית החולים ראתה את בעלה שוכב נינוח על מיטתו במחלקה.
היא שאלה בחרדה: למה אתה פה? אתה צריך להיות כעת בחדר ניתוח.

אבל בעלה השיב לה בשלווה כי לפני כמה דקות העבירו אותו
בחזרה למחלקה. לפני הניתוח המתוכנן לקחו אותו לבדיקה ומצאו שכל הסתימות שהם ראו
בבדיקה הראשונה פתוחות. אין מה לנתח.

או אז הבינה אשתו את
הברכה של הרב: יהיה בסדר.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

הידיים שלי היו עדיין שחורות מקילוף האגוזים. הושטתי את הידיים לרב, ואמרתי לו שהן מעידות על כך. לאחר שכבוד הרב ראה את הידיים שלי, הוא שמח ובירך בכוונה "שהחיינו"...
מר לנו הרב: אכן מדובר בנס של ממש, והקב"ה בכבודו ובעצמו שמר עליכם באותם רגעים. אבל כדי לחזק את הדברים הללו, שלא מדובר במקרה, שמנו לב לכך שהכותרת של שמירת הלשון באותו היום שקרה לנו...
קשיב לשאלה ואמר: זה לא המנהג שלכם, וחשוב לשמור על המנהגים. אם החתן כל כך רוצה לברך "שהחיינו", שיברך על כיפה חדשה ויכוון על כל השמחות שיש בחופה. וכך באמת בני עשה
עם שתי הבעיות הגורליות האלה ניגשה אותה אישה אל הרב זצ"ל, בתפילה שהוא יהיה בעבורה איש בשורה. ואכן, תפילתה נשאה פרי. תחילה הרגיע אותה הרב בעניין הוולד, ואמר לה שלא זו בלבד שהוא ייוולד בריא...
רב הניח את ידו על ראש הילד ואמר: "ישלח דברו וירפאם". לאחר שלושה ימים הילד נעמד והתחיל ללכת. היה זה פלא גדול בעינינו! 
באותה תקופה התגוררנו במצפה-רמון, וסיפרתי על כך לרב של העיר, הרב בר-מוחא. בתגובה אמר לי הרב: הרבה זמן אני מתלבט למה האישה הזאת הגיעה אליכם, ועכשיו ברור לי שהיא חסידת אומות העולם. לחסידי אומות העולם...