וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ

לפני
כ-29 שנים הגעתי אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל לבקש ברכה לזיווג. אבל הרב לא
בירך מיד, אלא התעניין ושאל: מה הבעיה? האם את נפגשת עם בחורים? השבתי שאני
נפגשת, והוספתי שהיו בחורים שנפגשתי איתם והם רצו להתחתן, אבל אני לא רציתי.
ולהיפך, היו בחורים שהרגשתי שאפשר להמשיך להיפגש, אבל הם לא היו מעוניינים
להמשיך. הרב המשיך ושאל: האם היה בחור שנפגשת איתו בעבר ונפרדתם סתם כך ללא
סיבה? סיפרתי לרב שארבע שנים קודם לכן נפגשתי עם בחור שאני חושבת שסתם נפרדנו.
הרב שאל מה שמו, מה שם אמו והאם יש לו מידות טובות. אחרי מחשבה קצרה אמר לי הרב
שזה בחור ראוי ועלי לחזור אליו. הרב הוסיף והתעניין האם יש מישהו שיכול לקשר
בינינו שוב, והשבתי שיש לי חברה שיכולה לקשר בינינו. הרב ביקש שאחזור אל הבחור
ואפגש איתו לפחות פעמיים, ואם ארצה להפסיק את הקשר, שאגיע לרב לייעוץ. הרגשתי
שהרב לא רק מברך ומייעץ, הוא אוהב את כולם כילדיו ומתעניין בכל פרטי הפרטים של
סיפורי. זמן קצר לאחר מכן נפגשתי עם אותו בחור, וב"ה החלטנו להתחתן. הגענו
לרב לבשר לו על החתונה, והוא ברכנו ועזר לנו להחליט על מקום מגורינו.