כאשר
למדתי במכללת "אורות", הרב זצ"ל הגיע אלינו למכללה, ואני עמדתי
מחוץ לחדר שהוא היה בו. כאשר ראיתי את הרב יוצא בליווי שניים מצוות המכללה,
ניגשתי אליו כדי לקבל ברכה.
הייתי אז כבר כמה שנים בתשובה,
וחברה המליצה לי שכאשר אני מבקשת ברכה מרב, שאבקש גם עצה בעבודת ה'.
בדחילו ורחימו ניגשתי אל הרב, וזכיתי לקבל ממנו ברכה. אבל
אז נזכרתי בדבריה של חברתי והוספתי שאני מבקשת לקבל ממנו עצה איך להתקרב אל ה'.
הרב עצר, הסתכל עלי במבט כזה שהרגשתי שהוא ממש רואה לתוכי ואמר: קודם כל תשמחי.
זה היה מדהים, כי בתקופה ההיא היו לי נפילות גדולות במצב
הרוח. הרב אמר לי בסך הכול שתי מילים, אבל ההרגשה הייתה כאילו הוא יושב איתי שעה
ומראה לי כמה אני בת מזל. הרגשתי כאילו הרב סיפר לי כמה ישועות ה' עוד הולך
לעשות איתי, וזה היה מאוד חזק ומחזק. לימים שמעתי מהרב אליהו כמה וכמה פעמים
שהוא מחזק מאוד את השמחה בתפילה ובמצוות, כפי שהיה חי בעצמו.
אחר כך הרב הוסיף ואמר: תתחזקי בתהילים. גם במילים האלה
הרגשתי דיוק גדול שריגש אותי. הרגשתי משהו גדול מאוד, ממש מתנה אמיתית. לא הרבה
אחר כך הכרתי את בעלי, ומאז אני מרגישה שהשמחה שלי שלמה יותר.
