ממשיך
ומספר ר' שאול קוקה: פעם הגיעה אישה לציון ועל ידיה היו כפפות. כיוון שהיה קיץ
ולא קר, התפלאתי על כך, במיוחד כשניסתה להדליק נרות והתקשתה לעשות כן עם הכפפות.
הצעתי לה שתוריד את הכפפות ותדליק נרות, אבל היא מאוד התביישה וסיפרה שהידיים
שלה מלאות פצעים. היא הלכה לכל הרופאים האפשריים, אבל לא נמצאה לה תרופה. אמרתי
לה ששמענו פעם מהרב זצ"ל שבגמרא מסופר על כך שהיו לוקחים עפר מהציון של רב
והיו מתרפאים ממנו (סנהדרין מז ע"ב). נתתי לה שיריים מהשמן שהדלקנו על
הציון של מרן הרב אליהו זצ"ל ואמרתי לה לקרוא תהילים ומשניות, ואחר כך
בביתה לשים מהשמן על ידיה.
כעבור שבוע היא חזרה לציון,
הפעם בלי כפפות, ואמרה שקרה לה נס והיא הבריאה.