סיפר
הרב משה אמינוב, מורה בתלמוד תורה קריות: באחד מימי שני החלטתי להגיע לשיעורו
הקבוע של הרב זצ"ל בבית הכנסת כדי לשאול את הרב שאלה.
לתומי חשבתי שכאשר יסתיים השיעור, פשוט אגש אליו ואשאל את שאלתי. ישבתי בשיעור,
הקשבתי לדברי התורה המתוקים של הרב, אך משהסתיים השיעור וביקשתי להגיע אל הרב,
הבחנתי שמספר האנשים שמבקשים להגיע אל הרב הוא גדול והתור ארוך מאוד.
עמדתי בתור, ובכל פעם נדחפתי לאחור וכך לא הצלחתי להגיע אל
הרב. משראיתי זאת, החלטתי לחכות לרב בכניסה לביתו. אני מניח שהרב ציפה להגיע
לביתו אחרי יום ארוך שהסתיים בשיעור ובמספר שואלים לא קטן, אבל כאשר הוא ראה
אותי הוא האיר לי פנים והזמין אותי להיכנס אל ביתו.
נכנסתי
אל הקודש פנימה, וכאשר ישבתי שם קרה לי דבר שלא קרה לי מעולם, הרגשתי שאני יושב
ליד מלאך ה'. מרוב התרגשות ומרוב יראה לא הצלחתי לפתוח את פי. בטח לא לשאול
שאלה. מרוב הקדושה והטהרה, אמרתי לרב תודה רבה וברחתי החוצה.