סיפר מנחם ולצר מבית-שמש: הרבה פעמים אנחנו מדברים על "ואהבת לרעך כמוך", ובאמת משתדלים לא לפגוע זה בזה. אבל עד כמה צריך להיזהר בזה למדתי ממרן הרב אליהו זצוק"ל. כמה מחשבה ורגישות צריך בעניין חשוב זה. הלימוד היה אחרי שנפטרה חמותי ששמה היה זוהרה והיא נפטרה בקיצור ימים לאחר מחלה קשה. בשנת האבלות תוך י"ב חודש לפטירתה נולדה בתנו הבכורה. התייעצנו עם הרב איזה שם ניתן לבתנו, מצד אחד זו זכות גדולה להיקרא על שם חמותי שהייתה יראת שמים, בעלת אמונה חזקה ומידות טובות. אך מצד שני מקובל שלא לקרוא על שם אדם שהלך לעולמו בנסיבות כאלו.
הרב שמע אותנו בקשב רב ואמר לנו שיש כמה דרכים לעקוף את העניין. ראשית, אפשר לקרוא בשם מסוים ולא על שם הנפטר. למשל לקרוא משה, ויש הרבה משה. אתה יכול לכוון על שם משה רבנו או על שם הרב משה איסרליש בעל המפה על ה"שולחן ערוך", והמשפחה שומעים שמשתמשים בשם משה וזה מזכיר את המנוח, אך לא על שמו אלא כשמו.
כמו כן, אפשר להוסיף שם, למשל במקום יוסף לקרוא יוסף חיים. אבל אז חשוב מאוד להקפיד להשתמש בשני השמות בחיי היום יום, או לפחות לעתים. הרב הציע למשל, שאשתי תזכיר בקביעות את השם המלא כאשר היא מתפללת על בני המשפחה, בעת הדלקת נרות שבת.
שאלתי את הרב: אם כן, אולי לא כדאי להיכנס לכל הבעייתיות הזאת, ופשוט לקרוא שם אחר לחלוטין שאינו קשור כלל לחמותי. הרב אמר שזה לא שייך, כי המשפחה רגישה והם בוודאי ייפגעו וזה יצער אותם. אמרתי לרב שאני מכיר היטב את המשפחה והם לא כאלה שמקפידים, ומה שאני אעשה זה בסדר.
וכאן הרב לימד יסוד מאוד חשוב ואמר: מאיפה אתה יודע שלא יצטערו? אפילו אם תשאל אותם ויאמרו לך שזה בסדר שתקרא בכל שם שתרצה, הם בכל זאת יצטערו ויקפידו. כי הרבה פעמים אדם לא אומר את מה שהוא באמת מרגיש בפנים, לעתים הוא משיב כך כי לא נעים לו או משום שהוא אינו רוצה להכביד, אבל באמת זה כן מפריע לו. איזו רגישות מופלאה!
